1.     לפניי בקשה לביטול פסק דין אשר ניתן כנגד המבקש ביום 20.12.23 בהעדר התייצבות, על יסוד הוכחת זימונו כדין ובהינתן כי אין עניינו רלוונטי למגבלות המנויות בתקנה 2 לתקנות סדרי דין בתי המשפט (הוראת שעה - חרבות ברזל) (סדרי דין בבתי משפט ובתי הדין הדרוזים), התשפ"ד - 2023.

2.     כנגד המבקש הוגש כתב אישום המייחס לו נהיגה ברכב שעליו נמסרה הודעת אי שימוש לפי תקנה 308 (ד) לתקנות התעבורה.

3.     בבקשה נטען כי המבקש סבר כי בשל המלחמה לא מתקיימים דיונים ועל כן לא התייצב לדיון וכן לגופם של דברים נטען כי אמנם עבר המבקש את העבירה המיוחסת לו באישום ואולם הוא פעל באופן מיידי לתיקון הליקויים, שיקול שלא נלקח בחשבון לעניין מידת העונש שהוטל עליו.

4.     המשיבה מתנגדת לביטול פסק הדין, בהתבסס על זימון כדין וכי בלבול או שכחה של דיון אינם עילה לביטול פסק הדין. עוד הוטעם כי על המבקש הושת עונש החובה המינימלי הקבוע לצד העבירה.

5.     לאחר ששקלתי את טענות בצדדים באתי לכלל מסקנה כי דין הבקשה להתקבל, לעניין ביטול גזר הדין בלבד.

על אחד משני אדנים יכול בית המשפט לבסס את מסקנתו לביטול פסק דין שניתן בהעדרו של נאשם; סיבה מוצדקת לאי ההתייצבות או מניעת עיוות דין (לדיון מפורט ומורחב, ראו רע"פ 8427/17 מדינת ישראל נ' סאלם (25.3.2018) (להלן: "עניין סאלם")).

6.     אמנם צודקת המשיבה כי בלבול או שכחה של דיון אינם עילה לביטול פסק הדין ורבות נכתב על כך בפסיקה ואולם מצויים אנו בתקופה מורכבת ובעת ההיא (20.12.23) אכן הוכרז בארץ מצב חירום. פסק הדין ניתן בעוד טרם חלפו שבועיים ימים מאירועי "השבת השחורה", ראשיתה של תקופה שחורה בהיסטוריה הישראלית, תקופה של בלבול בציבור וחוסר אונים. המערכת המשפטית פעלה במתכונת חירום ולא מן הנמנע כי פעילות מצומצמת זו נטעה אצל המבקש רושם שהדיון בעניינו מבוטל. זאת ועוד; בשילוב עם טענתו כי הליקוי הוסר, סבורני כי המבקש ביסס חשש לעיוות דין ויש לאפשר לו להעלות את טענותיו למען יישקלו טרם גזירת הדין.

7.     לפיכך מורה על ביטול גזר הדין מיום 20.12.23.

8.     נקבע לטיעונים לעונש ליום 30.01.24 בשעה 11:30.

9.     ההחלטה תומצא לצדדים.

ניתנה היום, ח' שבט תשפ"ד, 18 ינואר 2024, בהעדר הצדדים.