1.      לפניי בקשה לביטול פסק דין אשר ניתן כנגד המבקש ביום 20.12.23 בהעדר התייצבות, על יסוד הוכחת זימונו כדין ובהינתן כי אין עניינו רלוונטי למגבלות המנויות בתקנה 2 לתקנות סדרי דין בתי המשפט (הוראת שעה - חרבות ברזל) (סדרי דין בבתי משפט ובתי הדין הדרוזים), התשפ"ד - 2023.

2.      כנגד המבקש הוגש כתב אישום המייחס לו נהיגה ברכב בעוד תוקף רישיון הנהיגה שברשותו פקע למעלה משנתיים לפי סעיף 10 (א) לפקודת התעבורה וכפועל יוצא נהג ללא פוליסת ביטול בניגוד לסעיף 2 (א) לפקודת ביטוח רכב מנועי [נוסח חדש], תש"ל - 1970.

3.      בבקשה נטען כי המבקש הופתע כי נשפט בהיעדרו וכן נטען לעיוות דין שכן המבקש אוחז רישיון נהיגה תקף ולמעשה לא בוצעה העבירה.

4.      המשיבה מתנגדת לביטול פסק הדין, בהתבסס על זימון כדין וכן על רישומי משרד התחבורה הסותרים את טענות המבקש, לעניין עיוות הדין.

5.      לאחר ששקלתי את טענות בצדדים באתי לכלל מסקנה כי דין הבקשה להתקבל.

6.      על אחד משני אדנים יכול בית המשפט לבסס את מסקנתו לביטול פסק דין שניתן בהעדרו של נאשם; סיבה מוצדקת לאי ההתייצבות או מניעת עיוות דין (לדיון מפורט ומורחב, ראו רע"פ 8427/17 מדינת ישראל נ' סאלם (25.3.2018) (להלן: "עניין סאלם")).

7.      אמנם צודקת המאשימה כי זימון נמסר כדין במעמד ביצוע האכיפה וצילום הימנו סרוק בנט המשפט, זימון אשר חייב את המבקש להופיע לדיון ואולם טענות המבקש לעניין אחיזת רישיון נהיגה בתוקף רלוונטיות לליבת האישום וסבורני כי המבקש ביסס חשש לעיוות דין ויש לאפשר לו להעלות את טענותיו למען יישקלו וייבחנו במעמד משפטי.

8.      לפיכך מורה על ביטול פסק הדין מיום 20.12.23.

9.      נקבע להקראה ליום 21.02.24 בשעה 12:30. הצדדים ימצו הידברות והבנות ביניהם מול הגורמים הרלוונטיים בשלוחת התביעות עובר למועד הישיבה.

10.  ההחלטה תומצא לצדדים.

ניתנה היום, ו' אדר א' תשפ"ד, 15 פברואר 2024, בהעדר הצדדים.