בקשה לביטול פסק הדין שניתן בהיעדרה של הנאשמת.

הנאשמת טוענת שלא זומנה כדין לדיון ומבקשת לשלם את הקנס המקורי.

המאשימה מתנגדת לבקשה ומציינת כי הנאשמת זומנה כדין וההזמנה לדיון חזרה בציון "לא נדרש".

בתגובה, שבה וטוענת הנאשמת כי לא קיבלה את ההזמנה לדיון.

לאחר עיון ושקילה נחה דעתי כי דין הבקשה להידחות.

עיון באישור המסירה (שהינו קריא, לאחר הגדלה), מלמד כי ההזמנה לדיון נשלחה לכתובתה הרשומה של הנאשמת וחזרה בציון "לא נדרש", כשעליה חתימת עובד הדואר, שמו ותאריך המסירה (28.3.23). די באמור על מנת להקים את חזקת המסירה ואין בטענות אותן העלתה הנאשמת כדי לסתור החזקה.

מעבר לאמור, הנאשמת אשר למבקשת לשלם את הקנס המקורי מודה למעשה בביצוע העבירה ולכן אינה מבססת חשש לעיוות דין. כן יצוין כי מאחר ומדובר בעבירה של אור אדום מעל ל-5 שניות, הרי שאין מדובר בברירת קנס כי אם הזמנה לדין ולכן ברי כי העונש צריך היות חמור יותר מאשר ברירת הקנס לאור אדום בלבד.

לפנים משורת הדין, אני מאפשר לנאשמת לשלם את קרן הקנס (1800 ₪), עד ליום 15.6.24 ואם תיעשה כן יבוטלו תוספות הפיגורים בתיק זה.

זכות ערעור כחוק.

להודיע לנאשמת בהקדם, לרבות באמצעות מספר הטלפון וכתובת המייל שציינה בבקשתה.

ניתנה היום, כ' ניסן תשפ"ד, 28 אפריל 2024, בהעדר הצדדים.