עסקינן בבקשה לביטול פסק דין שניתן בהיעדר המבקש ביום 16.7.23.

עיינתי בטיעוני הצדדים בבקשה ובתגובה.

היה מקום לדחות את הבקשה על הסף בהעדר תשתית עובדתית נתמכת בתצהיר מטעם המבקש (רע"פ 2474/18 יואל גולדברג עו"ד נ' מדינת ישראל (פורסם בנבו, 26.07.2018; רע"פ 1711/20 סני חורי נ' מדינת ישראל (נבו 08.03.2020); ועפ"ת (מחוזי חיפה) 2044-09-23 קורקוס נ' מדינת ישראל, 12.9.23, פסקה 6).

מעבר לדרוש, אני סבורה כי יש לדחות את הבקשה גם לגופה.

בית המשפט ייעתר לבקשה לביטול פסק דין שניתן בהיעדר המבקש אם הייתה הצדקה להיעדרו מן הדיון או אם קיים חשש שנגרם לו עיוות דין.

אשר לתנאי הראשון - על פי אישור מסירה שצורף לכתב האישום, הזמנה לדין נמסרה למבקש "לידי הנמען הרשום", וחתימת המקבל מופיעה על אישור המסירה; ואין מחלוקת כי המבקש זומן כדין לדיון.

אלא שלטענת ב"כ המבקש, קיימת סיבה מוצדקת לאי התייצבות המבקש לדיון, וזאת עקב היותו חולה מרותק למיטה, וצורף אישור מחלה לתאריכים 14-18/7/23.

אישור המחלה שצורף לבקשה אינו מפרט את מהות המחלה, אינו מצביע על המניעה הרפואית להתייצב לדיון, ואיננו מלמד כי נבצר מהמבקש להתייצב לדיון (ראו רעפ 177/22 נגיד סוילם נ' מדינת ישראל, 12.1.22).

יתרה מכך, בענייננו, המבקש חלה יומיים לפני מועד הדיון, כך שהיתה לו אפשרות ושהות לפנות לבית המשפט בבקשה לדחות את הדיון. משלא עשה זאת, אין לו להלין אלא על עצמו (ע"פ (מחוזי ירושלים) 9073/05 אבו סנינה נאסר אלד נ' מדינת ישראל (פורסם בנבו, 26.04.2005)). וראו גם דברי בית המשפט ברע"ב 652/06 גולן שבו נ' מדינת ישראל (פורסם בנבו, 20.01.2006): "גם למי שחלה - כנטען - יש דרך לפנות לבקש עיכוב ביצוע לפני המועד ולא לאחריו".

בנסיבות אלה, לא הוכח שהייתה קיימת הצדקה לאי ההתייצבות לדיון.

אשר לתנאי השני - אני סבורה כי גם תנאי זה לא מתקיים בענייננו, שעה שהמבקש לא הציג טעמים של ממש לביסוס טענתו, כי יש לו מסמכים וראיות, ולא הצביע על שיקולים הנתמכים בתשתית ראייתית כלשהי שיש בה פוטנציאל ממשי לשינוי התוצאה, כנדרש על פי הפסיקה, על מנת שיבוטל פסק הדין בעילה של חשש לעיוות דין; ועל פי הפסיקה, אין די בהכחשת העבירה בעלמא בכדי להקים חשש לעיוות דין (רע"פ 8427/17 מדינת ישראל נ' אמנון סאלם (פורסם בנבו, 25.03.2018)).

לפיכך, הבקשה נדחית, ללא צורך בדיון במעמד הצדדים (רע"פ 8427/17 מדינת ישראל נ' אמנון סאלם (פורסם בנבו, 25.03.2018); ע"פ 4808/08 מדינת ישראל נ' שרון מנחם (פורסם בנבו, 06.01.2009)).

עיכוב הביצוע שניתן מבוטל בזאת.

ההחלטה תומצא לצדדים.

ניתנה היום, ה' תשרי תשפ"ד, 20 ספטמבר 2023, בהעדר הצדדים.