1.         לפניי בקשה לביטול פסק דין שניתן בהיעדר המבקש ביום 1.1.2024 (להלן: "פסק הדין").

2.         במסגרת פסק הדין הורשע המבקש בעבירות של נהיגת רכב עליו נמסרה הודעת אי שימוש ונהיגה ללא ביטוח, עבירות מיום 24.5.2023. במסגרת גזר הדין נגזרו על המבקש העונשים הבאים: פסילה בפועל לתקופה של 3 חודשים, פסילה על תנאי לתקופה של חודשיים על תנאי למשך שנתיים, וקנס בסך 2,500 ₪.

3.         לאחר ששקלתי טענות המבקש, ואף בהיעדר תגובת המשיבה, מצאתי לדחות הבקשה.

4.         על פי סעיף 130(ח) לחסד"פ בית המשפט רשאי, על פי בקשת הנאשם, לבטל את פסק הדין בהתקיים אחד משני תנאים: סיבה מוצדקת לאי התייצבותו לדיון או גרימת עיוות דין כתוצאה מהותרת פסק הדין על כנו (ראו בנדון: רע"פ 9142/01 איטליא נ' מ"י, פ"ד נז(6) 793; רע"פ 7709/13 סאסי נ' מ"י, ניתן בתאריך 28.11.13).

5.         המבקש אינו חולק על כך כי זומן לדיון כדין אלא שלטענתו לא התייצב עקב דאגתו לבנו ששירת בעזה ופציעת אחד מחבריו ליחידה של בנו ביום 31.12.2023, כאשר המבקש לא ידע מה עם בנו. עם זאת, המבקש הגיש בקשתו כאן רק ביום 1.4.24, כשלושה חודשים לאחר הארוע הנטען בבקשה, לאחר מועד הדיון שנקבע, וללא הסבר לשיהוי הניכר שבהגשתה.

6.         מעבר לכך, המבקש לא הציג טענות הגנה כלשהן. עוד יש לציין כי העונש שנגזר על המבקש, בשים לב לעברו התעבורתי, אינו חורג ממתחם הענישה הנהוג לעבירה מסוג זה. בנסיבות אלה, לא מצאתי כי הותרת פסק הדין על כנו תגרום למבקש עיוות דין.

7.         לאור כל האמור לעיל הבקשה נדחית.

8.         בשים לב לדחיית הבקשה, ההחלטה על עיכוב ביצוע פסק הדין מבוטלת.

הפסילה תחל לא יאוחר מתאריך 10.6.2024 בשעה 09:00 אך תחושב כנגד הפקדה.

המבקש ישלם הקנס האמור בגזר הדין עד ליום 10.6.2024.

9.         המזכירות תעביר עותק החלטתי זו לצדדים.

ניתנה היום, ד' אייר תשפ"ד, 12 מאי 2024, בהעדר הצדדים.