|
1. בפני בקשה לביטול פסק דין שניתן בהעדר
הנאשם ביום 4.6.23, זאת מכח סעיף 130 לחוק סדר הדין הפלילי [נוסח משולב] התשמ"ב
1982.
2. על פי עובדות כתב האישום, ביום 28.6.21 נהג
הנאשם ברכב בדרך עירונית בשדרות בגין בירושלים במהירות של 134 קמ"ש במקום
80 וזאת בניגוד לתקנה 54 (א) לתקנות התעבורה התשכ"א-1961. הדו"ח
נרשם על שם הנאשם מכח היותו הבעלים ברכב.
3. הנאשם זומן לדין ליום 4.6.23, זימון נשלח
לביתו ומאישור המסירה עולה כי חתמה עליו הגב' זויה ביום 25.7.21.
4. על הנאשם נגזרו העונשים הבאים: פסילה למשך
30 ימים, פסילה על תנאי של 3 חודשים למשך 3 שנים ,קנס בסך 1500 ₪ וכן הופעלו 2
פסילות על תנאי. סה"כ נפסל למשך 5 חודשים.
5. ביום 6.11.23 הגיש הנאשם בקשה לביטול פסק
הדין אשר ניתן בהיעדר. לטענתו, אמו אכן חתמה על אישור המסירה ואולם אינה דוברת
עברית ושכחה למסור ההזמנה לידיו. כמו כן הוסיף כי רק לאחרונה נודע לו על קיומו
של תיק זה בעקבות פנייתו למשרד הרישוי. בנוסף נטען כי נגרם לנאשם עיוות דין
עקב הרשעתו וגזירת עונשו שלא בפניו ועקב העובדה כי ביום ביצוע העבירה החזיק
ברכב אביו מר נפתלי אברהמוב.
6. המשיבה התנגדה לבקשה, לדבריה אין חולק כי
הזימון נשלח כדין לכתובתו הרשומה ואף התקבל כדין. כמו כן המבקש ידע על גזר
הדין כבר ביום בסמוך ליום 4.7.23, מועד בו נסרק לתיק בית המשפט יפוי כח מטעם
בא כוחו. בנוסף נטען כי העונש אינו חורג ממתחם הענישה ויש ליתן בכורה לעיקרון
סופיות הדיון.
דיון
7. בדיון בבקשה לביטול פסק דין שניתן בהיעדר,
על בית המשפט לבחון האם היתה סיבה מוצדקת לאי התייצבותו של הנאשם לדיון
בעניינו והאם יגרם לו עיוות דין במידה ותידחה בקשתו.
טעמים
אלה אינם מצטברים כפי שנפסק על ידי בית המשפט העליון ברע"פ 9142/01 איטליא נ' מדינת ישראל (2.10.03) ,
פסקה 8:
"יוצא
שאם עלול להיגרם למבקש עיוות דין עקב נעילת שערו של בית-המשפט בפניו,
בית-המשפט ייעתר לבקשתו לביטול פסק דין גם אם אי התייצבות נבעה מרשלנות גרידא.
אולם, אם לא קיים חשש כאמור, נדרשת סיבה מוצדקת להיעדרות, ואם אין בידי המבקש
סיבה כאמור, ידחה בית-המשפט את בקשתו...".
8. כמו כן נפסק כי אין חובה לדון בבקשה זו
במעמד שני הצדדים.
ראו בעניין זה ההלכה עליה חזר בית המשפט
העליון ברע"פ 8427/17 מדינת ישראל
נ' אמנון סאלם(25.3.18) (להלן- רע"פ סאלם).
"אין חובה לקיים דיון במעמד
הצדדים, כל אימת שמתבקש ביטולו של פסק דין שניתן בהעדר. קיום דיון כאמור הוא
החריג ולא הכלל, ובית המשפט יזמן את הצדדים לדיון בנסיבות חריגות, שבהן ניתן
להצביע על טעמים של ממש לביטולו של פסק דין שניתן בהעדר. עם זאת, כל בית המשפט
הדוחה בקשה לקיים דיון בנוכחות הצדדים, לנמק ולו בקצרה את החלטתו לדחות את
הבקשה"
9. בעניינו של הנאשם, המחלוקת העולה מטיעוני
הצדדים אינה מצריכה בירור עובדתי במעמד הצדדים. טענותיו של הנאשם ברורות
ומפורטות. תגובת המאשימה אף היא מניחה את דעתי ולא מצאתי מקום להידרש לדיון
בנוכחות הצדדים וראו בעניין זה ע"פ (ירושלים)
2224/08 מוסברג עופר נ' מדינת ישראל פסקה 10 (30.10.08).
10. בחנתי
את טענותיו של הנאשם: שוכנעתי כי ההזמנה לדיון נשלחה לכתובתו הרשומה והתקבלה
על ידי אמו. אני דוחה טענת הנאשם לפיה ידע על תיק זה רק לאחרונה וזאת מהטעם
שיפוי כח מטעמו הוגש בתיק זה כבר ביום 11.7.23.
11. לכך
יש להוסיף כי עיון בתיק מגלה כבר ביום 11.6.23 הומצא גזר הדין לידי הנאשם, אשר
חתם על אישור המסירה ובהיעדר הסכמת המאשימה אין מקום לקבל הבקשה וראה לעניין
סעיף 130(ח) לחוק סדר הדין הפלילי. וראו לעניין רע"פ 7018/14 טיטלבאום
נגד מדינת ישראל (30.10.14) שם נקבע כי איחור של חמישה חודשים בבקשה
להארכת מועד להישפט מהווה שיהוי. סבורני כי קביעה זו יפה גם בבקשה
לביטול פסק דין אשר ניתן בהיעדר. לכך יש להוסיף כי הבקשה הוגשה בלא
תצהיר המבקש לתמיכה ורק מטעם זה היה מקום לדחותה.
12.
המבקש גם לא שכנע בבקשתו
מדוע יגרם לו עיוות דין במידה ובקשתו תידחה. נתתי דעתי לטענתו כי ברכב נהג
אביו ואולם כבר נקבע בהלכת סאלם כי:
"אין די בהכחשת העבירה בכדי
להקים חשש לעיוות דין... בעניין סמארה [רע"פ 8626/14]
טען המבקש כי אדם אחר נהג ברכבו במועד ביצוע העבירה, ולראיה צורף תצהירו של
אותו אדם. נקבע, כי אין בכך די על מנת לבסס טענה של עיוות דין, שכן 'תצהירו של
מר יוסף סמארה, אשר ממנו עולה כי הוא ביצע את העבירה, הינו תצהיר סתמי, ואין
בתוכנו כדי להעיד באילו נסיבות בוצעה העבירה, וכיצד זכור למגיש התצהיר מה היו
מעשיו... כשנה טרם הגשתו של התצהיר'"
(שם, בפסקה 37 לפסק-הדין).
13. נתתי
דעתי לעונש שנגזר על הנאשם אשר עומד במתחם הענישה ואינו מחמיר וביחוד כאשר
לחובת הנאשם עבירות מהירות קודמות ופסילות על תנאי להפעלה.
14. לאור
האמור, משלא שוכנעתי כי היתה סיבה מוצדקת לאי התייצבותו של הנאשם לדיון
בעניינו, לאור השיהוי הניכר בהגשת הבקשה ומשלא לא שוכנעתי כי יגרם למבקש עיוות
דין במידה ותידחה בקשתו, סבורני כי האינטרס הציבורי לקיום דיונים במועדם גובר
ואני דוחה את הבקשה לביטול פסק דין.
15. לאור
העובדה שהנאשם הגיש תצהיר ולפיו רישיון הנהיגה שבידו אבד, מזכירות תנפיק לנאשם
אישור הפקדה מיום 8.11.23 למשך 5 חודשים.
16. זכות
ערעור כחוק.
|
