בקשה לביטול פסק דין שניתן בהיעדר הנאשמת.

הנאשמת טוענת כי מעולם לא קיבלה זימון לדיון וכי לא היא נהגה ברכב, אלא אחד העובדים שלה והיא בתהליכי בדיקה במי המדובר. עוד טוענת הנאשמת כי הפסילה המותנית שהופעלה בתיק זה כבר הופעלה בתת"ע 12668-03-23 של בית המשפט לתעבורה בפתח-תקווה ולכן מדובר בעיוות דין חמור.

המאשימה לא הגיבה לבקשה.

לאחר ששקלתי בדברים ועיינתי במסמכי התיק נחה דעתי כי דין הבקשה להידחות, על אף היעדר תגובה מעם המאשימה.

כפי העולה מאישור המסירה שנסרק לתיק (במ/1), ההזמנה לדיון נשלחה לכתובתה הרשומה של הנאשמת (והיא אינה טוענת אחרת), כשעליה מצוין אף מספר תעודת הזהות של הנאשמת ומספר הדו"ח (שתואם לדו"ח שבנדון). אישור המסירה חזר בציון "לא נדרש", כשעליו חתימת נציג הדואר ותאריך המסירה (28.1.24). די באמור לעיל על מנת להקים את חזקת המסירה ואין בטענות בעלמא אותן העלתה הנאשמת כדי לסתור החזקה.

לא למותר לציין, כי הנאשמת כלל לא טרחה להתייחס בבקשתה לאישור המסירה הנמצא בתיק ולנסות לסתור את האמור בו, או לערוך את הבירור הנדרש ברשות הדואר.

גם טענתה של הנאשמת כי אחר נהג ברכב, אינה מצדיקה הבקשה. מקום בו קיים תצהיר של נהג אחר לא די בכך (ר' רע"פ 8427/17 סאלם (25.3.18)), קל וחומר כאשר הנאשמת כלל לא מצביעה על זהותו של אותו "אחר".

בנוסף, עיינתי בתת"ע 12668-03-23 אליו הפנה ב"כ הנאשמת ומסתבר כי הפסילה המותנית כלל לא הופעלה שמה, שכן דינה של הנאשמת טרם נגזר. אמנם קיימת הסכמה על הפעלת הפסילה המותנית בעתיד (והתיק קבוע להמשך ליום 8.9.24), אך אין בהסכמה האמורה כדי ללמד על עיוות דין בתיק זה. בטוחני כי נוכח ההפעלה של הפסילה המותנית בתיק זה, יימנע בית המשפט בפתח תקווה מהפעלתו בשנית.

כאמור לעיל, הבקשה נדחית ופסק הדין יעמוד על כנו.

זכות ערעור כחוק.

להודיע לצדדים.

ניתנה היום, ח' אייר תשפ"ד, 16 מאי 2024, בהעדר הצדדים.