1

הבקשה נידחת.

ההלכה המשפטית קבעה כי על מי שמבקש ביטול פסק דין שניתן בהעדרו להצביע על קיומו של הצדק סביר להיעדרות מן הדיון או להראות שקיים חשש ממשי לקיומו של עוות דין. לעניין זה ראו רע"פ 9142/01 סוראיה איטליא נגד מדינת ישראל, וכן פסיקות רבות נוספות.

יפים לענייננו גם הדברים שנאמרו ברע"פ 8065/10 ויאצ'סלב מלייב נגד מ"י:

"לכל אדם הזכות ליומו בבית המשפט, ואולם אין לאפשר ניצול זכות זו שלא לטובה. על המבקש לבטל פסק הדין שניתן בהיעדר, להראות כי הייתה סיבה מוצדקת לאי התייצבותו, או כי הביטול דרוש כדי למנוע עיוות דין"

אציין כי זימון נשלח כדין למבקשת וע"פ אישור המסירה התקבל האישור בידי מיופה כח של החברה.

יתרה מכך העונש שהוטל על המבקש הנו כדרישת המחוקק בהשיתו קנס מחמיר על חברה רשומה ולכן איני רואה כל עיוות דין בנושא הענישה, יתרה מזו המבקש לא טרחה לציין בבקשה כל פרטים לגבי אותו "צד ג" שכביכול נהג ברכבו זאת גם אם הנאשמת טענה בבקשתה שהינה כופרת באשמה.

סוף דבר כאמור, הבקשה נדחית.

ניתנה היום, י' אדר תשע"ד, 10 פברואר 2014, בהעדר הצדדים.