תת”ע 1852/11/19 – דבאח עאדל נגד מדינת ישראל
בית משפט השלום לתעבורה בחיפה |
|
|
|
תת"ע 1852-11-19 מדינת ישראל נ' דבאח עאדל
תיק חיצוני: 10152376421 |
|
מספר בקשה:2 |
||
בפני |
כבוד השופטת רונה פרסון
|
||
מבקש |
דבאח עאדל |
||
נגד
|
|||
משיבה |
מדינת ישראל |
||
|
|||
|
|
||
|
|||
החלטה
|
1. לפניי בקשה לביטול פסק דין שניתן בהיעדר המבקש ביום 3.12.19 (להלן: "פסק הדין").
2. במסגרת פסק הדין הורשע המבקש בעבירה של שימוש בטלפון, ונגזר עליו קנס בסך 1,800 ₪.
3. לאחר ששקלתי טענות המבקש וחרף היעדר תגובת ב"כ המשיבה, החלטתי לדחות הבקשה.
4. על פי סעיף 130(ח) לחסד"פ בית המשפט רשאי, על פי בקשת הנאשם, לבטל את פסק הדין בהתקיים אחד משני תנאים: סיבה מוצדקת לאי התייצבותו לדיון או גרימת עיוות דין כתוצאה מהותרת פסק הדין על כנו (ראו בנדון: רע"פ 9142/01 איטליא נ' מ"י, פ"ד נז(6) 793; רע"פ 7709/13 סאסי נ' מ"י, ניתן בתאריך 28.11.13).
בקשה על פי סעיף 130(ח) יש להגיש בתוך 30 יום מהיום שהומצא לנאשם פסק הדין.
5. משלוח הזמנה באמצעות דואר רשום מקים "חזקת מסירה" כאשר על הנמען מוטל הנטל להוכיח כי לא קיבל את ההודעה מסיבות שאינן תלויות בו (ראו לעניין זה רע"פ 8626/14 סמארה נ' מ"י, 10.2.15 וכן רע"פ 106/15 קריב נ' מ"י, 20.1.15).
מאישור המסירה עולה כי הזימון לדיון נשלח לכתובתו של המבקש בדיר אל אסד וחזר בציון "לא נדרש" בתאריך 2.8.19. על פי תקנה 44א לתקנות סדר הדין הפלילי, התשל"ד -1974, מדובר בהמצאה כדין גם בלא חתימה על אישור המסירה, ומכאן שקמה חזקת המסירה. המבקש לא הוכיח כי לא קיבל את דבר הדואר מסיבות שאינן תלויות בו ומכאן שלא הפריך את חזקת המסירה. יצוין כי המבקש לא הציג אסמכתא בדבר כתובת רשומה אחרת במועד משלוח הזימון לדיון, ומכל מקום באחריותו של המבקש לעדכן כתובתו הרשומה במשרד הפנים.
עוד יצוין כי באישור המסירה מופיעים שם המבקש, כתובתו, מס' ת.ז של המבקש, מס' הדו"ח, סיבת אי המסירה, שם הדוור וחתימתו ותאריך. בנסיבות אלה, המשיבה יצאה ידי חובתה.
6. מעבר לכך, מעיון בתיק האלקטרוני עולה כי הודעה על פסק הדין נשלחה אף היא לכתובת המבקש בדיר אל אסד, ובהיעדר הנמען נמסרה לבן משפחתו בתאריך 19.12.19. מכאן, שהמבקש אף לא הגיש הבקשה במסגרת המועדים הקבועים בחוק, אלא בשיהוי בלתי סביר של שלוש שנים וחצי.
7. בנוסף, לא מצאתי ממש בטענות ההגנה שהעלה המבקש. עוד יש לציין כי העונש שנגזר על המבקש, בשים לב לעברו התעבורתי, אינו חורג ממתחם הענישה הנהוג לעבירה מסוג זה. בנסיבות אלה, לא מצאתי כי הותרת פסק הדין על כנו תגרום למבקש עיוות דין.
8. לאור כל האמור לעיל הבקשה נדחית.
9. בשים לב לדחיית הבקשה, ההחלטה על עיכוב ביצוע פסק הדין מבוטלת.
10. המזכירות תעביר עותק החלטתי זו לצדדים.
ניתנה היום, י"ז תשרי תשפ"ד, 02 אוקטובר 2023, בהעדר הצדדים.
