בפניי בקשה לפי סעיף 130(ח) לחוק סדר הדין הפלילי [נוסח משולב], התשמ"ב-1982 (להלן: "החוק") שעניינה ביטול פסק הדין שניתן בהליך דנן בהיעדרה של המבקשת.

א.    העובדות הצריכות לעניין:

1.      ביום 11.3.23 נערכו כנגד גברת קרינאוי ג'נאת (להלן: "המבקשת") הזמנה לדין וכתב אישום שמספרם 38250248473 (להלן: "הדו"ח") בגין נהיגה ברכב שנמסרה עליו הודעת איסור שימוש על ידי שוטר שהוא בוחן תנועה, בניגוד לתנאים שפורטו בהודעת איסור השימוש, בניגוד לתקנה 308(ד) לתקנות התעבורה, תשכ"א-1961 (להלן: "התקנות"). ודוק, הדו"ח ובו מועד הדיון שנקבע ליום 7.6.23 נמסר לידיה של המבקשת.

2.      ביום 7.6.23 התקיים דיון אליו לא התייצבה המבקשת ולאחר שהוצג אישור מסירה כדין, הורשעה המבקשת (בהיעדרה) בעבירה שיוחסה לה והושתו עליה העונשים הבאים: קנס בסך 1,000 ₪, פסילה על תנאי חודש למשך שנה ופסילה בפועל מלקבל או מלהחזיק רישיון נהיגה לתקופה של 3 חודשים (להלן: "פסק הדין").

3.      ביום 8.10.23 הוגשה הבקשה מושא החלטה זו לביטול פסק הדין.

ב.     טענות הצדדים:

4.      המבקשת טוענת כי לא הופיעה לדיון שהתקיים ביום 19.7.23 עקב נסיעה דחופה לחו"ל (עקב לימודיה) וכי לא שמה לב למועד הדיון. כבר עתה יצוין כי בניגוד לטענת המבקשת, הדיון התקיים ביום 7.6.23 ולא ביום 19.7.23.

5.      לטענת המבקשת, הרכב לגביו ניתנה הודעת איסור השימוש אינו שייך לה והיא לא ידעה כי הרכב הורד מהכביש.

6.      המשיבה מתנגדת לבקשה ומפנה לכך שהזימון לדיון נמסר לידיה של המבקשת. כמו כן, המשיבה מפנה לפלט ממערכת מעברים המשטרתית וטוענת כי במועד הדיון המבקשת לא יצאה את הארץ.

7.      כמו כן, המשיבה סבורה כי העונש אשר הושת על המבקשת מצוי ברף התחתון של מתחם הענישה.

ג.      דיון והכרעה:

לאחר שעיינתי בבקשה ובתגובה לבקשה, אני סבורה כי בנסיבות העניין דין הבקשה להידחות.

8.      סעיף 130(ח) לחוק קובע כדלקמן:

"נגזר דינו של הנאשם בחטא או בעוון שלא בפניו, רשאי בית המשפט, על פי בקשת הנידון, לבטל את הדיון לרבות את הכרעת הדין וגזר הדין אם ניתנו בהעדרו, אם נוכח שהיתה סיבה מוצדקת לאי התייצבותו או אם ראה שהדבר דרוש כדי למנוע עיוות דין; בקשה לפי סעיף קטן זה תוגש תוך שלושים ימים מהיום שהומצא לנאשם פסק הדין אולם רשאי בית המשפט לדון בבקשה שהוגשה לאחר מועד זה אם הבקשה הוגשה בהסכמת התובע".

9.      כלומר, תחילה יש לבחון אי מתי הומצא לנאשם פסק הדין ואם טרם חלפו שלושים ימים ממועד ההמצאה כאמור. ככל שחלף מניין הימים, על בית המשפט לבחון האם הבקשה הוגשה בהסכמת התובע.

10.  כבר עתה יצוין כי המבקשת נמנעה מלציין אי מתי הומצא לה פסק הדין על מנת שניתן יהיה לקבוע האם הבקשה הוגשה בתוך שלושים ימים אם לאו. אולם, בדיקה בתיק בית המשפט מלמד על כך שפסק הדין נמסר לידיה של המבקשת עוד ביום 5.7.23 ובמצב דברים זה ברי כי הבקשה דנן (אשר הוגשה ביום 8.10.23) הוגשה בחלוף למעלה משלושים ימים.

די בכך כדי להוביל לדחיית הבקשה על הסף. אולם, בבחינת למעלה מן הצורך, יובהר להלן מדוע על הבקשה להידחות אף לגופו של עניין.

11.  בבקשה לביטול פסק דין שניתן בהיעדר הנאשם, על בית המשפט לבחון האם מתקיימת אחת משתי העילות החלופיות הקבועות בסעיף הנ"ל: האחת - האם קיימת סיבה מוצדקת לאי התייצבות הנאשם; השנייה - האם ביטול פסק הדין דרוש כדי למנוע עיוות דין (ראו גם רע"פ 9142/01 איטליא נ' מדינת ישראל פ"ד נז(6) 793 (2003) (להלן: "הלכת איטליא").

12.  באשר לקיומה של סיבה מוצדקת לאי התייצבות הנאשם, הרי שכל טענת המבקשת נשענת על כך שהדיון התקיים ביום 19.7.23 וכי במועד זה היא שהתה בחו"ל. אולם, הדיון התקיים ביום 7.6.23 ובמועד זה המבקשת שהתה בישראל (בהתאם לפלט מערכת מעברים המשטרתית כפי שצורף לתגובת המשיבה). לפיכך, נראה כי לא עלה בידי המבקשת להצביע על סיבה מוצדקת לאי התייצבותה. ודוק, כפי שנקבע זה מכבר בשורה של פסקי דין, שכחה או בלבול אינם מהווים עילה מספקת לביטול פסק דין שניתן בהיעדר (ראו לדוגמה עפ"ת (ב"ש) 31295-12-19 קאסם נ' מדינת ישראל (2.2.20)).

13.  משלא נמצאה סיבה מוצדקת לאי התייצבותה של המבקשת, עלינו לבחון האם דחיית הבקשה עלולה לגרום לעיוות דין. לטעמי, בנסיבות העניין, התשובה לכך שלילית.

14.  כל טענת המבקשת לעניין עיוות הדין מתמצה בכך שהרכב בו נהגה ולגביו ניתנה הודעת איסור השימוש אינו שלה וכי היא לא ידעה על קיומה של הודעת איסור השימוש. אולם, העבירה הקבועה בסעיף 308(ד) לתקנות התעבורה היא עבירה של אחריות קפידה (כפי שנקבע גם ברע"פ 2929/04 מדינת ישראל נ' אוחנה (25.6.07)) ומשכך אין נפקא מינה אם המבקשת לא הייתה מודעת להודעת איסור השימוש ואין בכך כדי להפחית מאחריותה לביצוע העבירה.

15.  לאור כל האמור לעיל, הבקשה לביטול פסק הדין בהיעדר נדחית ועיכוב ביצוע גזר הדין מבוטל בזאת.

המזכירות תשלח העתק ההחלטה לצדדים.

ניתנה היום, י"ח חשוון תשפ"ד, 02 נובמבר 2023, בהעדר הצדדים.