1.               בהליך זה הוגש כתב אישום נגד הנאשם ביום 4.12.23 המייחס לו עבירות של נהיגה כשרישיון הרכב פקע מעל שנה, נהיגה בהיותו בלתי מורשה לסוג הרכב ונהיגה שאינה ספורטיבית בכלי תחרותי שניתן לגביו רישיון כלי תחרותי.

2.               ייפוי כח מטעם הסנגור המייצג את הנאשם הוגש בתיק ביום 16.1.24.

בדיון ביום 17.1.24 הופיע הנאשם ללא סנגורו וביקש דחייה ונעתרתי לבקשתו.

בדיון ביום 12.3.24 לא הופיעו הנאשם וסנגורו, הנאשם הורשע בהעדרו במיוחס לו בכתב האישום והדיון נדחה לטיעונים לעונש תוך שהוצא צו הבאה כנגד הנאשם.

בדיון ביום 14.4.24 התייצב הנאשם ללא סנגורו בשנית וטען כי הסנגור מייצג אותה שעה בתיק אחר. בהחלטתי ציינתי כי לא ברור מדוע הסנגור אינו מגיש הודעה לבית המשפט והנאשם מתייצב בשנית בגפו, וכי בטרם יושתו הוצאות אישיות על הסנגור נוכח אי התייצבות ניתנת לסנגור הזדמנות למסור עמדתו בעניין זה עד יום 17.4.24.

הסנגור לא מסר תגובתו על אף שחלף המועד להגשתה. לאחר שמעיון בנט המשפט עלה כי ההחלטה הראשונה לא הועברה לסנגור ביום 18.4.24 ניתנה לסנגור הזדמנות נוספת למסור עמדתו בעניין זה בתוך 21 יום. על אף שחלף המועד לא נמסרה כל הודעה מטעם הסנגור.

עיון בתיק מעלה כי בשתי ההחלטות מזכירות בית המשפט ביצעה מספר ניסיונות להודיע לסנגור על ההחלטה באמצעות מספרי הטלפון השונים שברשותה, בהם מספר טלפון נייד שציין הסנגור בבקשה שהוגשה מטעמו במסגרת ההליך, אולם הדבר לא צלח בידה.

ברי כי על הסנגור המייצג את הנאשם לעקוב אחר ההחלטות שניתנות על ידי בית המשפט במסגרת ההליך.

כללי לשכת עורכי הדין (אתיקה מקצועית) תשמ"ו-1986 קובעים כללי התנהגות בהם מחויב עורך דין. סעיף 2 לכללים קובע כי עורך דין ייצג את לקוחו תוך שמירה על הגינות, על כבוד המקצוע ועל יחס של כבוד לבית המשפט.

סעיף 13 לכללים מסדיר את נושא הפסקת ייצוג. סעיף 13(ג) קובע כי -

"היה עניין תלוי ועומד לפני בית המשפט, לא יפסיק עורך דין לייצג את לקוחו אלא בכפוף להוראות כל חיקוק".

סעיף 17 לחוק סדר הדין הפלילי (נוסח משולב) תשמ"ב-1982 קובע כי סנגור לא יפסיק לייצג נאשם כל עוד נמשך המשפט אלא ברשות בית המשפט.

במקרה שלפני הסנגור לא שוחרר מייצוג הנאשם ועל אף זאת לא התייצב לכלל הדיונים שנקבעו בהליך.

התנהלות הסנגור אינה הולמת ויש בה משום הכבדה על עבודת בית המשפט וזלזול מופגן בהחלטות השיפוטיות.

לבית המשפט סמכות טבועה להטלת הוצאות אישיות על סנגור (ע"א 4845-95 ניר נ' מדינת ישראל (27.8.95)). סמכות זו נגזרת מהצורך לנהל הליך באופן יעיל. השימוש בסמכות זו יעשה רק בנסיבות מיוחדות ובמקרים חריגים.

נוכח התנהלות הסנגור בהליך שלפני, אי התייצבותו לשלושה דיונים שנקבעו בהליך, ללא שנמסרה כל הודעה מטעמו המצדיקה זאת, על אף שתי החלטות שניתנו בעניין זה על ידי בית המשפט, כשניסיונות מזכירות בית המשפט לאתרו עלו בתוהו, אני סבורה כי זהו המקרה החריג בו יש מקום להטיל על הסנגור הוצאות אישיות.

לפיכך אני מטילה הוצאות אישית על הסנגור בסך 750 ₪ לטובת אוצר המדינה שישולמו בתוך 30 יום מהיום.

המזכירות תמציא ההחלטה לצדדים.

ניתנה היום, ח' אייר תשפ"ד, 16 מאי 2024, בהעדר הצדדים.