בפתח החלטתי אני מודיע כי החלטתי לזכות את הנאשם וזאת מחמת הספק.

כנגד הנאשם הוגש כתב אישום (זאת לאחר שהנאשם עצמו ביקש להישפט) ובו יוחסה לו עבירה על תקנה 64(ז) בתקנות התעבורה.

לפי עובדות כתב האישום, נהג הנאשם אוטובוס ביום 8.12.22 בכביש 293 (בית קמה) ובהתקרבו למעגל תנועה שלפניו מוצב תמרור 303 לא נתת זכות קדימה לרכב הנמצא בתוך מעגל התנועה בניגוד לחוק.

הנאשם כפר במיוחס לו וטען כך בתשובתו לאישום:

"ביום האירוע אני הגעתי לפני הכניסה לכיכר.

אני עמדתי והמתנתי עד שהכיכר מצד שמאל תהיה פנויה לחלוטין.

כאשר הכיכר הייתה פנויה משמאל, אני התחלתי להיכנס לתוכה ורק אז הגיעו רכבים מצד שמאל כאשר אני כבר הייתי בתוך מהלך הכניסה לכיכר.

אני לא ביצעתי כל עבירה, מדובר בטעות של השוטרת ובחוסר הבנה שלה את הסיטואציה.

אני לא אשם בדבר באירוע זה. "

במהלך המשפט העידה מטעם המדינה עדה אחת (רס"ל זיו סבג) שמטעמה הוגש דוח עם נסיבות האירוע (ת/1) וסקיצה (ת/2).

לפי עדותה של ע.ת 1 השוטרת סבג הכיכר (מעגל התנועה) בו התרחש האירוע אינו קיים עוד, היה בו נתיב אחד בלבד, מדובר במעגל תנועה גדול ולטענתה הרכבים הפרטיים היו כבר בתוך הכיכר עת הנאשם נכנס אל הנתיב שבתוך הכיכר ולא נתן לרכבים אלה זכות קדימה כמתואר בסקיצה ת/2.

הנאשם טען כי מדובר בכיכר שהיה בשיפוצים או בעבודות בזמן האירוע, הוא עמד ולא נכנס לכיכר, כאשר לא היו רכבים בכיכר הוא החל בכניסה, ורק בשלב זה הגיעו שני רכבים שניסו לעקוף אותו ולהידחק לפניו בתוך הכיכר.

דיון -

תקנה 64(ז) בתקנות התעבורה, תשכ"א-1961 קובעת:

"נוהג רכב המתקרב למעגל תנועה שלפניו מוצב תמרור 303, ייתן זכות קדימה לרכב הנמצא בתוך מעגל התנועה."

לצורך הוכחת היסוד העובדתי בעבירה הקבועה בתקנה 64(ז) צריכה המדינה להוכיח שלוש עובדות:

1.      הנאשם התקרב כאשר הוא נוהג ברכב למעגל תנועה.

2.      לפני מעגל התנועה היה מוצב תמרור 303.

3.      הנאשם לא נתן זכות קדימה לרכב שהיה כבר בתוך המעגל עת נכנס הוא למעגל.

בחנתי היטב את כל הראיות שהגישה המדינה, את ת/1, את הסקיצה המפורטת מאד - ת/2, וכן את עדותה של ע.ת 1, ולא מצאתי בחומר הראיות כל ראייה לכך שהוצב תמרור 303 לפני מעגל התנועה.

נסיבות הדוח שנמסר לנאשם לא מתארות קיומו של תמרור כזה, ובמיוחד הסקיצה המסודרת והמפורטת שהוכנה על ידי העדה אינה מתארת קיומו של תמרור כזה.

שקלתי במהלך ניהול התיק האם ליזום ביקור במקום כדי לבחון את הצומת בין היתר בנקודה זו, אך במהלך ניהול התיק התברר כי מעגל התנועה נשוא פרשה זו אינו קיים עוד ובמקומו נבנה צומת אחר שאינו מעגל תנועה.

יש תוקף לתקנה 64(ז) רק כאשר בכיוונו של נהג המתקרב למעגל מוצב תמרור 303, וחובה על המדינה להוכיח מעבר לכל ספק סביר יסוד עובדתי זה.

לא די בציטוט הוראת החוק שבדוח בפרק העבירה המיוחסת כדי לבסס נתון זה כעובדה.

על השוטר לציין נתון זה בנסיבות או בסקיצה (אם יצר כזו) או לתעד מצב עובדתי זה בכל דרך אחרת.

במקרה שבפני דבר קיומו של תמרור 303 לא עלה בכל דרך. לא בנסיבות של הדוח, לא בסקיצה ולא בעדות השוטרת בפני.

המדובר בתיק ובו עדות נהג מול עדות שוטרת.

הנאשם טען בתוקף כי רק לאחר שהחל בכניסה לנתיב הכיכר הופיעו משמאלו הרכבים שלכאורה לא קיבלו זכות קדימה, ועל פניו לא מצאתי כל אינדיקציה לאי אמירת אמת מצידו, כפי שלא מצאתי כל אינדיקציה כזו בעדותה של השוטרת אשר הגישה גם סקיצה מסודרת ומפורטת מאד של האירוע (אך כאמור, ללא כל אזכור של תמרור 303).

בנסיבות המתוארות לעיל, כאשר אין בפני כל אינדיקציה ברורה של אי אמירת אמת משני הצדדים, וכאשר אין בפני כל ראייה ממשית לקיומו של תמרור 303 בצומת המעגלי, וכאשר הצומת אינה קיימת עוד, חל ספק סביר שחייב בהתאם לחוק לפעול לטובת הנאשם.

אני מזכה לכן את הנאשם מהעבירה שיוחסה לו וזאת מחמת הספק.

ניתנה היום, ב' אב תשפ"ג, 20 יולי 2023, בנוכחות הצדדים.