1

הנאשם זכאי מחמת הספק.

נגד הנאשם נרשמה הודעת תשלום קנס במסגרתה יוחסה לו עבירה של קיפוח זכותו של עובר דרך אחר להשתמש שימוש מלא בדרך. על פי הנסיבות שנרשמו בהודעת תשלום הקנס נהג הנאשם ברכב ברחוב מבצע קדש לכיוון רחוב ראול ולנברג. בעת שהתקרב ימינה לצורך ביצוע הפנייה, נסע הנאשם בנתיב הימני ביותר ונכנס לנתיב הימני ביותר תוך הפרעה לתנועה שבאה משמאלו. עורכת הדוח ציינה כי היא הייתה סטטית על רחוב ראול ונלברג עם הפנים לכיוון הצומת, מרחק של 100 מ' מהצומת והבחינה בעבירה. דברי הנאשם כפי שנרשמו היו "אני ממהר לבדיקה באסותה אבל הרכב נתן לי להיכנס..."

במסגרת פרשת התביעה העידה השוטרת מריה גומזוב שערכה את הודעת תשלום הקנס. הנאשם ויתר על חקירה נגדית לעדת התביעה.

במסגרת פרשת ההגנה העיד הנאשם. לגרסתו, הוא נתן זכות קדימה לשתי מכוניות ומכונית שבאה אחריו נתנה לו את זכות הקדימה. לדבריו, התנועה באירוע הסתכמה ב-4 מכוניות: שתי מכוניות שלהן נתן הנאשם לחלוף על פניו, מכוניתו של הנאשם ומכונית נוספת שעל פי הנטען קיפח הנאשם את זכותה. הנאשם עמד על גרסתו של הרכב שהיה לפניו ושאת זכותו לכאורה קיפח נתן לו זכות לעבור.

2

בסיכומיה עתרה המאשימה להרשיע את הנאשם בנימוק כי עורכת הדוח ראתה היטב את המתרחש מולה ותוך כדי כך ראתה את הנאשם מקפח את זכותו של הרכב שבא משמאלו. הנאשם בסיכומיו עמד על כך שגרסתו לא שונתה.

דיון והכרעה

לטעמי יש מקום לזכות את הנאשם מחמת הספק. כאמור, גרסתו של הנאשם "בזמן אמת" הייתה כי הרכב שהגיע משמאלו העניק לו את הזכות לפנות ימינה תחילה. בנסיבות כאלה, בהן ויתר הרכב שהגיע משמאל לנאשם על זכותו, לא ניתן לדבר על קיפוח של זכות. גרסת הנאשם כאמור הועלתה כבר סמוך למועד ביצוע העבירה ולא נהגתה לאחר מכן. הנאשם דבק בגרסה זו. מנגד, לא הביאה התביעה כל ראיה לסתור טענה זו של הנאשם. במצב דברים זה קיים ספק שמא יש ממש בטענת הנאשם ומספק זה זכאי הנאשם להינות.

אני מזכה אפוא את הנאשם מחמת הספק.

ניתנה היום, כ"ב שבט תשע"ד , 23 ינואר 2014, במעמד הצדדים