1.         לפניי בקשה לביטול פסק דין שניתן בהיעדר המבקש ביום 11.7.23 (להלן: "פסק הדין").

2.         במסגרת פסק הדין הורשע המבקש בעבירה של נהיגה במהירות העולה על המותר, ונגזר עליו קנס בסך 1,500 ₪.

3.         לאחר ששקלתי טענות הצדדים, החלטתי לדחות הבקשה.

4.         על פי סעיף 130(ח) לחסד"פ בית המשפט רשאי, על פי בקשת הנאשם, לבטל את פסק הדין בהתקיים אחד משני תנאים: סיבה מוצדקת לאי התייצבותו לדיון או גרימת עיוות דין כתוצאה מהותרת פסק הדין על כנו (ראו בנדון: רע"פ 9142/01 איטליא נ' מ"י, פ"ד נז(6) 793; רע"פ 7709/13 סאסי נ' מ"י, ניתן בתאריך 28.11.13).

5.         משלוח הזמנה באמצעות דואר רשום מקים "חזקת מסירה" כאשר על הנמען מוטל הנטל להוכיח כי לא קיבל את ההודעה מסיבות שאינן תלויות בו (ראו לעניין זה רע"פ 8626/14 סמארה נ' מ"י, 10.2.15 וכן רע"פ 106/15 קריב נ' מ"י, 20.1.15).

מאישור המסירה אשר נסרק לתיק והצהרת המאשימה עולה י הזימון לדיון נשלח לכתובתו של המבקש חזר בציון "לא נדרש" ונסרק לתיק המאשימה בתאריך 20.4.23. על פי תקנה 44א לתקנות סדר הדין הפלילי, התשל"ד -1974, מדובר בהמצאה כדין גם בלא חתימה על אישור המסירה, ומכאן שקמה חזקת המסירה. המבקש לא הוכיח כי לא קיבל את דבר הדואר מסיבות שאינן תלויות בו ומכאן שלא הפריך את חזקת המסירה.

המבקש טען לקיומם של פגמים באישור המסירה אך אישור זה מתייחס לזימון אשר נשלח למבקש בשנת 2021 שהוא לא הזימון לדיון בתיק שבפניי.

6.         מעבר לכך, הטענה כי אדם אחר נהג ברכב אינה מצדיקה קבלת הבקשה משלא התייצב המבקש לדיון. עוד יש לציין כי העונש שנגזר על המבקש אינו חורג ממתחם הענישה הנהוג לעבירה מסוג זה. בנסיבות אלה, לא מצאתי כי הותרת פסק הדין על כנו תגרום למבקש עיוות דין.

7.         לאור כל האמור לעיל הבקשה נדחית.

8.         בשים לב לדחיית הבקשה, ההחלטה על עיכוב ביצוע פסק הדין מבוטלת.

המבקש ישלם הקנס האמור בגזר הדין עד ליום 10.12.23.

9.         המזכירות תעביר עותק החלטתי זו לצדדים.

ניתנה היום, ד' כסלו תשפ"ד, 17 נובמבר 2023, בהעדר הצדדים.