1.         לפניי בקשה לביטול פסק דין שניתן בהיעדר המבקש ביום 2.1.23 (להלן: "פסק הדין").

2.         במסגרת פסק הדין הורשע המבקש בעבירה של נהיגה בחוסר זהירות, ונגזר עליו קנס בסך 700 ₪.

3.         לאחר ששקלתי טענות הצדדים החלטתי לדחות הבקשה.

4.         על פי סעיף 130(ח) לחסד"פ בית המשפט רשאי, על פי בקשת הנאשם, לבטל את פסק הדין בהתקיים אחד משני תנאים: סיבה מוצדקת לאי התייצבותו לדיון או גרימת עיוות דין כתוצאה מהותרת פסק הדין על כנו (ראו בנדון: רע"פ 9142/01 איטליא נ' מ"י, פ"ד נז(6) 793; רע"פ 7709/13 סאסי נ' מ"י, ניתן בתאריך 28.11.13).

            בקשה על פי סעיף 130(ח) יש להגיש בתוך 30 יום מהיום שהומצא לנאשם פסק הדין.

5.         משלוח הזמנה באמצעות דואר רשום מקים "חזקת מסירה" כאשר על הנמען מוטל הנטל להוכיח כי לא קיבל את ההודעה מסיבות שאינן תלויות בו (ראו לעניין זה רע"פ 8626/14 סמארה נ' מ"י, 10.2.15 וכן רע"פ 106/15 קריב נ' מ"י, 20.1.15).

מאישור המסירה הסרוק בתיק עולה כי הזימון לדיון נשלח לכתובתו של המבקש וחזר בציון "לא נדרש". על פי תקנה 44א לתקנות סדר הדין הפלילי, התשל"ד -1974, מדובר בהמצאה כדין גם בלא חתימה על אישור המסירה, ומכאן שקמה חזקת המסירה. יצוין כי באישור המסירה מופיעים שם המבקש, כתובתו, מס' ת.ז של המבקש, מס' הדו"ח, סיבת אי המסירה, שם הדוור וחתימתו ותאריך. בנסיבות אלה, המשיבה יצאה ידי חובתה. המבקש לא הוכיח כי לא קיבל את דבר הדואר מסיבות שאינן תלויות בו ומכאן שלא הפריך את חזקת המסירה.

6.         מעיון בתיק האלקטרוני עולה כי גזר הדין נשלח לידי הנמען הרשום והודבק לאחר שהנמען הרשום סירב לקבלו בתאריך 21.1.23, ומכאן שהמבקש גם לא הגיש הבקשה במסגרת המועדים הקבועים בחוק אלא בשיהוי ניכר של למעלה משנה.

7.         מעבר לכך, לא מצאתי ממש בטענות ההגנה שהעלה המבקש. עוד יש לציין כי העונש שנגזר על המבקש, בשים לב גם לעברו התעבורתי, אינו חורג ממתחם הענישה הנהוג לעבירה מסוג זה. בנסיבות אלה, לא מצאתי כי הותרת פסק הדין על כנו תגרום למבקש עיוות דין.

8.         לאור כל האמור לעיל הבקשה נדחית.

9.         בשים לב לדחיית הבקשה, ההחלטה על עיכוב ביצוע פסק הדין מבוטלת.

10.       המזכירות תעביר עותק החלטתי זו לצדדים.

ניתנה היום, י"ט אייר תשפ"ד, 27 מאי 2024, בהעדר הצדדים.