תת”ע 5958/02/20 – מדינת ישראל נגד אברהם משעלי
בית משפט השלום לתעבורה בבאר שבע |
|
|
|
תת"ע 5958-02-20 מדינת ישראל נ' אברהם משעלי
תיק חיצוני: 34212402977 |
לפני |
כבוד השופטת, סגנית הנשיא נועה חקלאי
|
|
מאשימה |
מדינת ישראל |
|
נגד
|
||
נאשם |
אברהם משעלי |
|
החלטה
|
1. בפני בקשת הנאשם להורות על זימונו של ראש יחב"מ כעד הגנה מטעמו ולהורות לו להביא עמו לעדות את המחשב המשטרתי הכולל את תוכנת שירת הסירנה.
לחלופין הסכים ב"כ הנאשם להסתפק בכך שראש יחב"מ ישיב על שאלון שישלח לו ב"כ הנאשם.
לחלופי חילופין, הסכים ב"כ הנאשם שיוזמן לעדות כל שוטר אחר אשר יודע להפעיל את תוכנת שירת הסירנה, על מנת שניתן יהיה לבחון בבית המשפט האם הפרוצדורה עליה העידו עדי התביעה היא אפשרית.
ב"כ הנאשם אף הציע לזמן מטעמו שוטר לשעבר, במקום להזמין שוטר שנמצא בשירות, ובלבד שהמאשימה תאפשר לשוטר לשעבר להדגים את אופן פעולת תוכנת שירת הסירנה.
רקע
2. כנגד הנאשם הוגש כתב אישום המייחס לו עבירה של נהיגה בשכרות. העבירה נאכפה באמצעות מכשיר הדרגר, על ידי השוטר יקיר סרור ועל ידי המתנדב אלי תמר.
3. הנאשם כפר בביצוע העבירה ובמענה שנתן לכתב האישום, הודה בכך שנהג ברכב, במקום הנטען אך כפר בשעת הנהיגה, כפר בהיותו שיכור, בתקינות המכשיר באמינות התוצאה ובמיומנות המפעיל.
בשל מהות הכפירה העידו השוטר והמתנדב והוגשו מסמכים שנערכו על ידם, כמו גם מסמכים המתייחסים לתקינות המכשיר. השוטר והמתנדב מילאו דוחות ידניים, ומולא גם דוח פעולה ממוחשב (ת/7).
4. על פי עדויותיהם של השוטר והמתנדב, דוח הפעולה ת/7 מולא על ידי המתנדב, הגם שבחלקו העליון של דוח הפעולה מופיעים פרטיו של השוטר.
השוטר והמתנדב נחקרו על כך ארוכות במהלך עדותם. לא ארחיב ביחס לכל התשובות שסיפקו לשאלות הנוגעות לעניין, אך אציין בקצרה כי השוטר הסביר כי המחשב היה פתוח על שמו ולכן דוח הפעולה נרשם על שמו על אף שנכתב על ידי המתנדב (עמ' 9 ש' 3).
המתנדב הסביר כי התחיל לרשום דוח פעולה בטאבלט. הסוללה התרוקנה, הטאבלט כבה ועל כן המשיך לכתוב את דוח הפעולה באמצעות המחשב במשרד, וכיוון שהשוטר הוא זה שפתח את המחשב במשרד, על דוח הפעולה הופיעו פרטיו של השוטר. המתנדב הבחין בכך, ורשם מזכר הבהרה (עמ' 16 ש' 9-12).
5. לטענת ב"כ הנאשם, התיאור של השתלשלות האירועים מבחינת השימוש בתוכנת שירת הסירנה, כפי שתואר על ידי השוטר והמתנדב אינו אפשרי.
ככל שירדתי לסוף דעתו של ב"כ הנאשם, לדבריו האופן בו החל המתנדב את רישום הדוח במכשיר הטאבלט והמשיך את רישומו במערכת שירת הסירנה, כשהמערכת פתוחה עם שמו של השוטר, אינו אפשרי מבחינה מחשובית, כמו גם אינה חוקית ונוגדת את נהלי המשטרה.
לשם הוכחת טענתו ביקש ב"כ הנאשם לזמן עד הגנה כמפורט ברישא להחלטה זו, אשר יתייצב עם המחשב המשטרתי בבית המשפט וידגים את התהליך המתואר. לדבריו יש בכך כדי להשליך על מהימנות השוטר והמתנדב.
6. ב"כ המאשימה התנגד לבקשה, לדבריו זימונו של ראש יחב"מ מהווה ניצול ציני של הליכי המשפט. לדבריו אין רלוונטיות לעדות המבוקשת.
דיון והכרעה:
7. לאחר ששקלתי את הדברים, לא מצאתי להעתר לבקשה.
8. סעיף 1 בפקודת הראיות [נוסח חדש] התשל"א 1971, שעניינו "סמכות להזמין עדים", קובע:
(א) מותר להזמין כל אדם ליתן עדות שהיא קבילה ושייכת לעניין; והוא, כשאין הוראה אחרת בפקודה זו.
(ב) בית המשפט רשאי, לפי שיקול דעתו, לסרב להוציא הזמנה אם אין בה צורך או אם ראה שנתבקשה למטרה שאיננה גילוי האמת.
סעיף 106(א) לחוק סדר הדין הפלילי [נוסח משולב] תשמ"ב 1982, שעניינו "הזמנת עד", קובע:
בית המשפט יזמין, לבקשת בעל דין, כל אדם להעיד במשפט, זולת אם היה סבור שאין בהזמנת אותו אדם להועיל לבירור שאלה הנוגעת למשפט, וכן רשאי בית המשפט להזמין עד מטעמו.
ההוראות הללו מסמיכות את בית המשפט שלא להיעתר לבקשה להזמנת עד מטעם מי מבעלי הדין, אם עדותו אינה "שייכת לעניין", אם "אין בה צורך" או אם אין בה כדי "להועיל לבירור שאלה הנוגעת למשפט".
9. על המבקש להצביע על "טעם אמיתי... לזמן את העדים" וכן להראות "במה יהיה בעדותם כדי להועיל ולשפוך אור על התיק הלכה למעשה מעבר לאמירה שבעבור כך מתבקשת הזמנתם" (בג"ץ 4311/10 וינברג נ' בית-המשפט לעניינים מקומיים בתל-אביב-יפו (22.6.2010),
בית המשפט רשאי שלא להיעתר לבקשה להזמנת עד, אם עדותו אינה דרושה, אם אין בה כדי לסייע להכרעת המחלוקות והיעדרה אינו עלול לגרום לעיוות דין (ראו: ע"פ 1280/06 כרמלי נ' מדינת ישראל (1.3.2007).
קל וחומר כשהעדות נדרשת בעניין צדדי או נלווה, שאינו קשור באופן ישיר, אם בכלל, לעבירה המיוחסת לנאשם (ראו ע"פ 6586/98 אלסיבצקי נ' מדינת ישראל (18.5.1999); רע"פ 4018/07 כהן נ' מדינת ישראל (8.5.2007)).
בעניין זה ראו י' קדמי, על הראיות, חלק רביעי, מהדורה משולבת ומעודכנת, התש"ע-2009, עמ' 1969-1971:
"להבדיל משאלות רלוונטיות, הכלל לגבי שאלות 'בעניינים צדדיים', הוא שהתשובה עליהן היא 'סופית' לאמור: שאין מתירים הבאת ראיות, לרבות הצגת שאלות לעדים, במטרה לסתור את התשובה ולהפריכה".
מן הכלל אל הפרט
10. עדות בנוגע לאופן בו מתפקדת מערכת שירת הסירנה, אין בה כדי לשפוך אור על שעת הנהיגה של הנאשם ברכב, על שאלת היותו שיכור, על תקינות מכשיר המדידה, על אמינות תוצאות המדידה ועל מיומנות המפעיל.
אין בעדות כזו, כדי להוסיף דבר וחצי דבר לגבי הסוגיות שבמחלוקת בפרשה שפני, והיא נוגעת אך ורק בעניין צדדי או נלווה הנוגע לאופן בו הקליד המתנדב את דוח הפעולה אשר בטעות הודפס על שמו של השוטר, עניין שאינו קשור כלל, בוודאי שלא באופן ישיר לסוגיות שבמחלוקת בפרשה שבפני.
11. לאור כל המפורט, לא מצאתי הצדקה לזמן כעד הגנה שוטר ממשטרת ישראל, בין אם מדובר בראש יחידת יחב"מ ובין אם מדובר בשוטר זוטר, לצורך הדגמת תכונותיה המחשוביות של מערכת שירת הסירנה.
בוודאי שלא ניתן לאפשר גישה למערכת שירת הסירנה למי שאינו שוטר ואינו מוסמך לכך.
12. הבקשה נדחית.
13. המזכירות תעביר ההחלטה לב"כ הצדדים.
ניתנה היום, י"ט טבת תשפ"ד, 31 דצמבר 2023, בהעדר הצדדים.