|
1.
בפני בקשה להורות על חישוב
הפסילה מיום 16.4.24.
רקע
עובדתי וטענות הצדדים
2.
ביום 12.3.24 הוצג לבית
המשפט הסדר טיעון החתום על ידי הצדדים ובו בקשה מוסכמת ליתן גזר דין בהיעדר על
פי הסכמת הצדדים. בו ביום נדון הנאשם ובין היתר לפסילה למשך 21 ימים. במסגרת
ההסדר, התבקש בית המשפט לדחות ריצוי הפסילה למשך 90 ימים והמאשימה נתנה הסכמתה. בגזר
הדין נקבע כי על הנאשם להפקיד רישיונו או תצהיר חלף רישיון וזאת עד ליום 1.7.24.
3.
ביום 16.4.24 הגיש ב"כ
הנאשם לתיק בית המשפט יפויי כוח. ללשונית "ניהול נספחים" צורף תצהיר
חלף רישיון מיום 12.3.24, בו מצהיר הנאשם כי רישיונו אבד. מזכירות הנפיקה "אישור
על הגשת מסמך מסוג ייפוי כוח" ולא הנפיקה אישור הפקדה.
4.
הנאשם עותר לחישוב הפסילה
מיום הגשת התצהיר. המאשימה מתנגדת לאור עיכוב הביצוע שניתן בגזר הדין ולאור
העובדה שלא הונפק אישור הפקדה.
דיון
והכרעה
5.
סעיף 42 פקודת התעבורה
[נוסח חדש] התשכ"א - 1961 קובע :
(א) פסילה
שהטיל בית משפט מקבל או מהחזיק רשיון נהיגה לפי פקודה זו תחל ביום מתן גזר הדין
אם לא הורה בית המשפט הוראה אחרת.
(ב) הוטלה
פסילה על מי שנדון לפסילה במשפט קודם אשר תקופתה טרם נסתיימה, תהיה הפסילה
שהוטלה כאמור מצטברת לקודמתה ותקופתה תחל בתום הפסילה הקודמת.
(ג) בחישוב
תקופת הפסילה לא יבואו במנין -
(1) התקופה
שחלפה עד מסירת הרשיון לרשות שנקבעה לכך בתקנות ובדרך שנקבעה;
(2) תקופה
שבה נשא בעל הרשיון עונש מאסר על העבירה שבגללה נפסל כאמור.
6. תקנה 557 לתקנות התעבורה התשכ"א -1961
המשלימה את סעיף 42 קובעת:
(א) הודע לבעל הרשיון על פסילת רשיונו או
על התלייתו על ידי בית המשפט או לפי צו של קצין משטרה או לפי החלטה של רשות
הרישוי, לפי הענין, ימציא את רשיונו כאמור בחלק זה אף אם רשיונו אינו בר-תוקף
אותה שעה.
(ב) הוכח על פי תצהיר לפי פקודת הראיות
[נוסח חדש], תשל"א-1971, למזכיר של בית המשפט שהרשיע בעל רשיון נהיגה, או
לקצין משטרה או לרשות הרישוי, לפי הענין, כי רשיונו של בעל רשיון נהיגה שנפסל
כאמור בחלק זה אבד ואין בידו כל עותק של הרשיון, יתחיל מירוץ תקופת הפסילה מיום
שהומצאה ההצהרה לרשות שהטילה אותה.
(ג) מצא
בעל הרשיון את הרשיון שאבד ימציאו מיד לבית המשפט, לקצין משטרה או לרשות הרישוי
שהחליטה על הפסילה.
(ד) (בוטלה).
(ה) המציא בעל הרישיון את הרישיון לרשות
לפי חלק זה, וחלה עליו, בשל פסילה אחרת, חובה להמציאו פעם נוספת לרשות לפי חלק
זה, ימציא לה אישור על ההמצאה הקודמת, שנתנה לו הרשות שלה המציא את הרישיון,
ומירוץ תקופת הפסילה הנוספת לא יתחיל לפני שהמציא את האישור כאמור.
7.
לאחר ששקלתי טענטת הצדדים
מצאתי לדחות הבקשה. לבקשה לא צורף תצהיר לתמיכה והנאשם לא העמיד תשתית עובדתית
להוכיח כי לא נהג בתקופה הנטענת. רק מטעם זה היה מקום לדחות הבקשה.
8. גם לגופא דין הבקשה להידחות. על פי תקנה 557
(ב), על מגיש תצהיר חלף הפקדה להוכיח למזכיר בית המשפט כי רשיונו אבד. עליו
לוודא לפחות כי מזכירות בית המשפט התייחסה לתצהיר. מעבר לכך, על תכלית ההפקדה
ניתן ללמוד מרע"פ 6928/18 ליאור כלפון נגד מדינת ישראל (7.10.18.) שם נקבע
כי הליך המצאת הרשיון מהווה: "חיוב מעשה אקטיבי-פורמלי של הנהג לשם
תחילת תקופת הפסילה, וזאת בדרך של הפקדת רשיון או אישור הפקדה במקרה של הפקדה
בהליך קודם". וראו לעניין בש"פ 2199/03 רונן מאיר נגד מדינת ישראל
(4.5.04) שם נקבע על ידי כבוד השופטת פרוקצ'יה:
"חובת ההפקדה של רישיון שנפסל ממחישה
לבעל הרישיון את עובדת כניסתה לתוקף של הפסילה ואת משמעותה המלאה והמוחשית של
פסילה זו. שוב אין בידו תעודת רישיון ואין ברשותו מסמך המתיר לו לנהוג. להעדר
תעודת הרישיון ברשות הנאשם ישנה משמעות חינוכית ופסיכולוגית העשויה לתרום להפנמת
איסור הנהיגה עד לריצוי מלוא תקופת הפסילה."
9.
אין מחלוקת כי לא הונפק
אישור הפקדה. לא סביר ולא הגיוני לדרוש ממזכירות בית המשפט, בהגשת יפויי כוח
לבדוק בנספחים האם צורף תצהיר הפקדה. יש לדרוש מב"כ הנאשם דווקא, לעקוב
בזמן אמת אחרי פעילות המזכירות ולעתור להנפקת אישור הפקדה בסמוך להגשת יפויי
הכוח.
10.
משהמתין ב"כ הנאשם
בהגשת בקשה זו נוצר מצב לפיו הפסילה לא דווחה. הגשת הבקשה בחלוף 21 ימים על סמך
תצהיר אשר נחתם ביום הגשת הסדר הטיעון בו התבקשה דחיית הפסילה מעלה תמיהה.
11.
לאור האמור, דוחה הבקשה.
זכות
ערר כחוק.
|
