1.         לפניי בקשה לביטול פסק דין שניתן בהיעדר המבקשת ביום 18.7.23 (להלן: "פסק הדין").

2.         במסגרת פסק הדין הורשעה המבקשת בעבירה של הסעת ילד שטרם מלאו לו 3 שנים כשהילד אינו רתום במושב בטיחות, ונגזר עליה קנס בסך 1,100 ₪.

3.         לאחר ששקלתי טענות המבקשת ובהיעדר תגובת המשיבה, החלטתי לקבל הבקשה בכפוף לתשלום הוצאות.

4.         על פי סעיף 130(ח) לחסד"פ בית המשפט רשאי, על פי בקשת הנאשם, לבטל את פסק הדין בהתקיים אחד משני תנאים: סיבה מוצדקת לאי התייצבותו לדיון או גרימת עיוות דין כתוצאה מהותרת פסק הדין על כנו (ראו בנדון: רע"פ 9142/01 איטליא נ' מ"י, פ"ד נז(6) 793; רע"פ 7709/13 סאסי נ' מ"י, ניתן בתאריך 28.11.13).

5.         לטענת ב"כ המבקשת, נבצר ממנו להתייצב לדיון בשל נסיבות רפואיות. ב"כ המבקשת צירף אישורים רפואיים ואישור מחלה רלוונטי למועד הדיון. יובהר כי גם אם נבצר מב"כ המבקשת להתייצב לדיון במועד הקבוע, הרי שיכול היה להגיש בקשה לדחיית מועד הדיון "בזמן אמת" בעצמו או באמצעות מי מטעמו. עוד יש לציין כי חובת ההתייצבות חלה על המבקשת עצמה והיא לא הציגה הסבר כלשהו לאי התייצבותה לדיון.

6.         עם זאת, בשים לב למועד הגשת הבקשה ולאחר שעיינתי במסמכים הרפואיים שצורפו לבקשה, ובהיעדר תגובת ב"כ המשיבה, החלטתי ליתן למבקשת יומה בבית המשפט על מנת להסיר את החשש מפני עיוות דין, אולם זאת בכפוף לחיוב המבקשת בתשלום הוצאות לטובת המדינה.

7.         סיכומו של דבר, הריני לקבל את הבקשה ולהורות על ביטול פסק הדין, אך זאת בכפוף לחיוב המבקשת בתשלום הוצאות לטובת המדינה בסכום של 400 ₪, אשר ישולם על ידי המבקשת עד ליום 2.11.23.

8.         ככל שסכום ההוצאות ישולם בהתאם למועד האמור בהחלטה כאן, יועבר התיק לעיוני ע"י המזכירות ויקבע מועד חדש להקראה.

9.         ככל שההוצאות לא ישולמו כאמור לעיל, ההחלטה על עיכוב ביצוע גזר הדין תבוטל ופסק הדין יוותר על כנו.

            המזכירות תודיע לצדדים ותפעל בהתאם.

ניתנה היום, א' חשוון תשפ"ד, 16 אוקטובר 2023, בהעדר הצדדים.