לאחר עיון בבקשה, ובהעדר תגובת המשיבה, על אף שחלף המועד להגשתה, הבקשה לביטול פסק הדין נדחית, מהטעמים הבאים:

א.    מאישור המסירה של הזימון לדיון ליום 6.9.23, עולה כי זה חזר כנמסר למיופה כח של הנמען הרשום, סחר, חתום על ידי המקבל, ועל ידי הדוור, מיום 23.3.23. בנסיבות אלה קיימת חזקת מסירה ובוצעה מסירה כדין של ההזמנה לדיון. משלא התייצבה הנאשמת לדיון, נשפטה בהעדרה כדין. טענת המבקשת כי אין מדובר בחתימתה לא הוכחה, ומכאן שדינה להידחות.

ב.     אשר לעיוות הדין, המבקשת טוענת כי למיטב זכרונה לא השתמשה ברכב במועד ביצוע העבירה, וכי הרכב היה בשימוש בעלה. טענתה זו של המבקשת נטענה בעלמא, ללא שהונחה לה כל תשתית ראייתית או תצהיר בעלה של המבקשת, המאמת טענתה ומפרט את נסיבות ביצוע העבירה. בנסיבות אלה לא הוכח קיומו של עיוות דין. אף בטענת המבקשת כי העבירה צולמה על ידי אזרח וכי היא לא פגשה שוטר אשר נתן לה דוח, אין כדי להוכיח עיוות דין. כעולה מהדוח, העבירה תועדה על ידי שומרי דרך והדוח נערך באמצעות היחידה לפענוח שומרי הדרך, והמבקשת לא הניחה תשתית ראייתית כלשהי להוכיח כי יש בכך משום עיוות דין.

ג.       אשר לעונש, גם כאן לא הוכח קיומו של עיוות דין. המבקשת הורשעה בעבירה של נהיגה ברכב ועקיפת רכב אחר כשהדרך לא הייתה פנויה במרחק מספיק כדי לאפשר ביצוע עקיפה בבטחה, תוך חציית קו הפרדה רצוף, שלא היה בסמוך לו בצידו הימני קו קטעים, ונדונה לפסילה בת חודשיים, פסילה על תנאי, בת חודשיים, למשך שנתיים, וקנס בסך 1,200 ₪. על פי חוק, עבירה לפי תקנה 47(ד) לתקנות התעבורה התשכ"א-1961, יש בצידה פסילת מינימום של 3 חודשים והנאשמת נפסל אך לתקופה של חודשיים. כעולה מגליון הרשעותיה, הנאשמת נוהגת משנת 2006 ולחובתה 12 הרשעות קודמות, בהן, הרשעות חוזרות ונשנות של מהירות (3 משנת 2023, ו-3 הרשעות נוספות משנים 2022, 2020 ו-2017), נהיגה שלא בכביש (למעט רכב דו גלגלי), משנת 2021, ציפוי שמשת רכב, משנת 2021, ועוד. הענישה היא מידתית וסבירה.

המזכירות תמציא ההחלטה לצדדים.

ניתנה היום, ח' חשוון תשפ"ד, 23 אוקטובר 2023, בהעדר הצדדים.