1

בית משפט השלום לתעבורה בתל אביב - יפו

            תת"ע 6434-08-14 מדינת ישראל נ' דרויש

כלפי הנאשם הוגש כתב אישום אשר בו נטען שכאשר נהג הנאשם ברכב משא אחוד בצבע לבן בצומת הרחובות המבדיל ודרך אבא הלל ברמת-גן, לא ציית הוא עפ"י הנטען לתמרור 302 ("עצור") שהיה מוצב בדרך בכיוון נסיעתו וזאת בכך שעפ"י הנטען לא עצר הוא את רכבו לפני קו העצירה ובניגוד לתקנה 22(א) ולתקנה 64(ד) לתקנות התעבורה.

בישיבת ההקראה אשר התקיימה הכיר הנאשם בכך שהוא אכן נהג במקום ובזמן וגם הכיר בקיום התמרור, אך כפר במיוחס לו וטען כי עצר כנדרש עצירה מוחלטת.

לנוכח הכפירה נקבע והתקיים הוכחות.

מטעם התביעה העיד השוטר מר סופר גולן (ע.ת. 1) ובמסגרת עדותו הוגש הדו"ח שערך על אתר (סומן ת/1) וכן תרשים שערך באולם בית-המשפט (סומן ת/2).

מטעם ההגנה העיד הנאשם,מר אורי דרוויש (ע.ה. 1), ובמסגרת עדותו הוגשו לבקשתו שני תצלומים שצולמו על ידו והוצגו לשוטר בחקירה נגדית (סומנו נ/1, נ/2) וכן תצלומים נוספים אשר הוברר בשלב כלשהו של הדיון שהנאשם לא צילם אותם אלא לקח את חלקם מאתר אינטרנט והם חלקם מלפני כמה שנים לדבריו (סומנו נ/3). עוד צירף הנאשם סקיצה שמהווה חלק מאסופת נ/3.

מטעם ההגנה העיד גם עד נוסף - חבר של הנאשם , מר אלי נואמה ,אשר ישב ברכב לצידו של הנאשם בעת האירוע .(ע.ה. 2).

2

הצדדים סיכמו בעל פה.

מסקנתי לאחר מתן הדעת לעדויות, לראיות ולסיכומים הינה כי עלה בידי התביעה להוכיח כנדרש את אשר יוחס לנאשם בכתב האישום וכי לפיכך דינו להרשעה בעבירה שיוחסה לו.

ולהלן נימוקיה המפורטים של הכרעת הדין:

לא מצאתי שנסתרה עדות השוטר על כי מיקום עמידתו בתצפית (להבדיל, כפי שהדגיש השוטר, ממיקום רישום הדו"ח על יד הקטנוע המשטרתי שחנה מעט מרוחק יותר) היה בסה"כ כ- 11 מטרים מהצומת.

האירוע התרחש באור יום במזג אוויר בהיר ובראות טובה וזאת כעולה הן מתמונות נ/1 ו-נ/3 שצילם הנאשם עצמו, והן מעדותו של הנאשם בעמ' 9 שורות 5 עד 9 לפרוטוקול.

כזכור - רכבו של הנאשם בצבע לבן ומשא אחוד , ולא קמה טענה על כי כביכול מתקיים קושי בהבחנה ברכב שכזה.

ע.ה. 2 - לא אחר מחברו של הנאשם - ציין בעדותו שהשוטר עמד בתצפית " בתחילת מפרץ החניה " "בפינה ימנית קדמית של המכונית הראשונה שנראית בתרשים", (עדותו של ע.ה.2 בעמ' 12 רישא לפרוטוקול).

עדות זו מטעם ההגנה מאששת את עדות השוטר ואת תרשים השוטר על כי מיקום עמידתו בתצפית (להבדיל כאמור ממקום רישום הדו"ח ליד הקטנוע) היה קרוב לצומת.

אני נותן אמון בעדות השוטר כי ממקום תצפיתו היה לו שדה ראיה פתוח לא רק אל עבר קו העצירה אלא אף עד כדי 3 מטרים לתוך רחוב המבדיל אשר הימנו הגיע הנאשם בנסיעה לעבר הצומת.

הנאשם עצמו ציין בעדותו (בעמ' 8 שורה 22-23 לפרוטוקול) כי הוא ראה את השוטר רק אחרי שפנה עם מכוניתו ימינה.

3

אני נותן אמון בעדותו של השוטר על כי נסיעת הנאשם היתה רציפה על פני קו העצירה וכי רכבו של הנאשם נעצר רק בתוך הצומת כשהרכב כבר מצוי על נתיב הנסיעה בדרך אבא הלל.

אינני סבור כי היה לשוטר עניין או יכולת להמציא כביכול מפרי דמיונו את הפרטים המרובים המצויים בדו"ח בקשר עם השתלשלות העניינים והתנהלות רכב הנאשם שהתרחשה מול עיניו.

הנאשם הגיש תמונות מרובות ואולם אף אחת מהן לא מדגימה לסתור כי ממרחק של 11 מ' מהצומת (כגירסת השוטר בדו"ח) ניתן לראות את שטען השוטר כי ראה.

זאת ועוד - בכל הכבוד והערכה, לנוכח מהלך תגובותיו של הנאשם כפי שנרשמו על אתר, כמו גם לנוכח מהלך תוכן עדותו בבית המשפט - מתקיים קושי להשתחרר מן הרושם, ושוב בכל הכבוד והערכה, כי עדותו התפתחה בהתאם לדבר הבנתו כי את העצירה צריך היה הוא למעשה לבצע עפ"י דין לפני קו העצירה ולא במקום אחר.

הנאשם עצמו אף מחזק את גירסת השוטר באומרו ,בין היתר, לגבי עצירתו כי " אולי לא על הקו". (עמ' 8 שורה 20 לעדותו).

את קובץ התמונות נ/3 לא הציג כלל הנאשם לשוטר לתגובה במהלך חקירת השוטר בבית המשפט ולא ניתנה לפיכך לשוטר הזדמנות להתייחס אליהן ולהשיב. וממילא , בכל הכבוד, אין בהן כדי לסייע לנאשם .

ובאשר לתמונות נ/1 ו-נ/2 , הרי שכאמור, השוטר הסביר כי מיקום עמידתו בתצפית היה קרוב יותר ממיקום הצילום שהנאשם בחר לצלם בנ/2.

הנאשם הוסיף וטען כי קו העצירה לא היה ברור, ואולם שוב, ובכל הכבוד והערכה, מהתמונות שהנאשם עצמו בחר לציין כי הן משקפות את מצב הדברים בתקופת האירוע (התמונה הרביעית בקובץ נ/3 - וראה דברי הנאשם בעמ' 9 שורות 30-32) נראה קו העצירה באופן ברור דיו.

4

לגופו של האירוע אף לא היה בידי חברו הטוב של הנאשם כדי לסייע לו, שכן החבר (ע.ה. 2) העיד כי בכלל לא הסתכל אם יש או אין שם קו עצירה. החבר אך ציין שמה שידוע לו הוא שהנאשם עצר לפני תמרור העצור.

אלא שכאמור, יש הבדל בין מיקום התמרור למיקום קו העצירה , ועל כך עמד גם הנאשם עצמו בעדותו .

אני נותן אמון בעדות השוטר על כי הנאשם אמנם בלם אך עשה כן רק בתוך הצומת - על נתיב הנסיעה הימני (כחצי מטר על נתיב הנסיעה הימני).

יש לדעת כי חובת העצירה היא כאמור לפני קו העצירה ולא על נתיב הנסיעה של כלי הרכב בדרך החוצה.

אציין לבסוף כי לא נעלם מעיני שעדות יחידה בתיק זה מטעם התביעה ונקטתי זהירות נדרשת בקשר לכך בעת כתיבת הכרעת דין זו.

לאור כל המפורט ומנותח לעיל, מורשע הנאשם באשר יוחס לו בכתב האישום.

ניתנה היום, ז' שבט תשע"ה , 27 ינואר 2015, במעמד הצדדים.