1.      באמירה הסתמית לפיה "הנאשם לא התייצב כתוצאה מטעות אנוש"- אין כדי להוות סיבה מוצדקת לאי התייצבות הנאשם.

2.      אין בפני הסבר תקף המצדיק ביטול פסה"ד. לנאשם "היה יומו" בביהמ"ש., ומשלא טרח להתייצב - אין לו להלין אלא על עצמו.

3.      אשר לחשש בדבר יצירת עיוות דין בהשארת גזה"ד על כנו - על פניו אין בטענה זו ממש באשר עפ"י סעיף 8 לבקשה :"יום אחרי ב 14.5.23 ... הפגם תוקן (המתקן של לוחית הרישוי הוסר ").

4.      באמירה זו הוכחה שאכן העבירה נעברה.

5.      הפריווילגיה של בחירת סעיף האישום הינה של התביעה.

6.      לנגד עיניי העובדה שהמדובר בלוחית רישוי של אופנוע ובפעולה מודעת של קיפול הלוחית באופן שלא יאפשר זיהויו. להבדיל מנהג רכב פרטי, או רכב כבד, אשר אפשר ולא יצליח להבחין ממקום מושבו ברכב במצבה העדכני של לוחית הזיהוי. מפיו של רוכב אופנוע לא תשמע טענה זו, באשר, בשל "צלליתו הצנומה" של האופנוע אין מצב שרוכב לא יצליח להבחין במצב לוחית הרישוי ובכך אלמנט הידיעה והכוונה.

7.      דברי הסנגור עצמו בסעיף 8 לבקשה עולים בקנה אחד עם עובדות כתב האישום, הוראות החיקוק וטיעוני התביעה.

8.      הריני דוחה הבקשה.

בשולי הדברים ולאור כך שהסנגור מזכיר בבקשה צורך מיוחד ברישיון בשל המלחמה. לפיכך, לפנים משורת הדין, הריני מורה כי היה ויונח בפני מסמך המעיד על גיוסו של המבקש למילואים - יעוכב ביצוע גזה"ד עד לאחר סיום המלחמה.

ניתנה היום, ו' כסלו תשפ"ד, 19 נובמבר 2023, בהעדר הצדדים.