1

אני מזכה את הנאשם מחמת הספק.

נגד הנאשם הוגש כתב אישום, לפיו, ב - 14.3.13 בשעה 19:39 הוא נהג ברכב בנתיבי איילון, ובשעה שהרכב היה בתנועה, הוא השתמש בטלפון שלא באמצעות דיבורית בניגוד לתקנה 28 (ב) לתקנות התעבורה תשכ"א - 1961.

הנאשם כפר בהאשמה המיוחסת לו ונשמעו הראיות.

מטעם התביעה העיד השוטר כי בשעה שהוא נסע בנתיב הימני בדרך הוא הבחין כי הנהג שנסע במקביל אליו, אחז בידו במכשיר והצמידו לצד ימין של פניו ובאופן שהמכשיר האיר את פניו, אשר על כן הוא עצר את הנהג בצד הדרך, לשם רישום הדו"ח, נשוא הדיון כאן.

תגובת הנאשם לאוזני השוטר, במעמד רישום הדו"ח הייתה כי ברכבו יש דיבורית, הוא הצביע בפניו כי הדיבורית פועלת, וכי הוא כלל לא אחז במכשיר.

בבית המשפט חזר הנאשם על גרסה זו. לא זאת אף זאת הנאשם הציג והדגים בבית המשפט כיצד המכשיר שברשותו הוא כזה שהאור כבה במכשיר כל עת שהוא מצמידו לפניו. בנוסף הוא הציג את מפרט המכשיר המאשר עובדה זו.

2

לאחר ששמעתי את הצדדים, הספק נותר בליבי באשר לביצוע העבירה. אין ספק כי בסוג זה של עבירות, כאשר מבצע הפעולה נמצא בתוך תא סגור, ברכב אחר, ובאותה העת במקביל לכיוון הנסיעה נוסע השוטר תיתכן טעות בזיהוי העברה.

מאחר והספק נותר אני מזכה את הנאשם מחמת הספק.

ניתנה היום, ט' אדר תשע"ד , 09 פברואר 2014, במעמד הצדדים