1.      בפני בקשה לביטול פסק דין אשר ניתן בהעדר הנאשמת ביום 18.10.2022.

2.      הנאשמת הורשעה בהעדרה, בעבירה של נהיגה במהירות של 164 קמ"ש, העולה על המהירות המרבית המותרת של 90 קמ"ש. בגזר הדין הוטלו על הנאשמת עונשי פסילה בפועל בת 4 חודשים בניכוי 30 ימי פסילה מנהלית, פסילה מותנית וקנס.

הרקע העובדתי

3.      ביום 15/09/22 עוכבה הנאשמת על ידי שוטר בשל נהיגתה במהירות מופרזת ונמסרה לידיה הזמנה לדין וכתב אישום. מועד הדיון צויין בהזמנה - יום 02/10/22.

4.      דיון ההקראה הראשון נדחה לבקשת הנאשמת ובא כוח הנאשמת דאז (עו"ד אחמד עאבד) אשר הגישו בקשת דחיה בתיק הבפ"ת הקשור (8346-09-22) ביום 02.10.2022 - ושני הדיונים נדחו ליום 18.10.2022. במועד זה הנאשמת ובא כוחה דאז, לא התייצבו לדיון ולכן הנאשמת הורשעה כאמור בהיעדרה.

5.      ביום 30.01.2024 עתרה הנאשמת בבקשה לביטול פסק הדין באמצעות ב"כ הנוכחי (עו"ד בלאל סמעאן). לטענתה לא חתמה על ייפוי כוח לעו"ד אחמד עאבד ולא פגשה אותו מעולם אך אישרה כי פנתה אליו באמצעות חבר והוא אמר לה שהוא מטפל בדו"ח. המבקשת טענה בנוסף שהופתעה לגלות כי נפסלה, מעבר ל-30 ימי הפסילה מנהלית, בתחילת חודש אוקטובר אחרי שפנתה למשרד רישוי כדי לחדש את רישיונה.

6.      המשיבה התנגדה לבקשה וטענה שהמבקשת הגישה את בקשת הדחייה בעצמה ביום 02.10.22 ובקשתה לביטול פסק הדין הוגשה בשיהוי ניכר.

דיון והחלטה

7.      מצאתי לדחות הבקשה. להלן נימוקיי.

8.      מועד הדיון הודע למבקשת במעמד רישום הדוח והיא אכן פנתה לבא כוחה דאז בבקשה כי יטפל בדוח. עולה מבקשתה - כי לא טרחה לקבל לידיה את פרוטוקול הדיון ולא עקבה אחר תוצאות הטיפול - ולכן אין לה אלא להלין על עצמה.

המבקשת אומנם טענה כי לא חתמה על יפוי כוח - ואולם המבקשת בעצמה לא התייצבה לדיון הראשון ומכאן נלמד כי בא כוחה דאז אכן ייצגה, לכל הפחות, בשלב בו ביקשה כי הדיון ידחה.

9.      בקשה זו הוגשה בשיהוי ניכר - למעלה משנה לאחר מתן פסק הדין ואין בפי המבקשת הסבר מניח את הדעת לכך. היה על המבקשת לוודא מול בא כוחה כיצד הסתיים הדיון ולקבל לידיה את גזר הדין. המבקשת לא יצאה ידי חובתה בעצם העברת הדוח לטיפול בא כוחה.

10.  לא מצאתי כי ייגרם למבקשת עיוות דין - היה ותדחה בקשתה - המבקשת אומנם כפרה בביצוע העבירה בבקשה שהוגשה - אך כפירה זו נדחית אל מול השיהוי הרב. לו היתה כפירתה אמת - לא היתה שוקטת על שמריה זמן כה רב.

11.  גם העונשים אשר הוטלו על הנאשמת בגזר הדין אינם חמורים, אלא הולמים את מתחם הענישה בנסיבות המקרה (4 חודשי פסילה) ואת עברה התעבורתי.

12.  לאור האמור, משלא שוכנעתי כי היתה סיבה מוצדקת לאי התייצבותה של המבקשת ומשלא שוכנעתי כי יגרם למבקשת עיוות דין במידה ולא ינתן לה יומה, ומשמצאתי כי בנסיבות העניין גובר האינטרס הציבורי המחייב את סופיות הדיון על פני נסיבותיה האישיות של המבקשת, לא מצאתי הצדקה להעתר לבקשה.

13.  לאור האמור, הבקשה נדחית.

14.  יחד עם זאת - לאור נסיבותיה האישיות של המבקשת והיותה אם לילדה נכה הרתוקה לכסא גלגלים - אני מורה על עיכוב ביצוע רכיב הפסילה, כבקשת הנאשמת, עד ליום 01/07/24. במועד זה תפקיד המבקשת את רישיונה במזכירות בית המשפט לא יאוחר מן השעה 10:00. מן הפסילה ינוכו ימי פסילה שריצתה כעת - עד היום וכן 30 ימי הפסילה המנהלית.

5129371

54678313זכות ערעור כחוק.

ניתנה היום, ב' אדר א' תשפ"ד, 11 פברואר 2024, בהעדר הצדדים.