בתיק זה הורשע הנאשם בהיעדר התייצבות והגיש בקשה לביטול הכרעת הדין. הבקשה נדונה בפניי הבוקר ולאחר ששקלתי את טענות הצדדים וחזרתי ועיינתי בחומר שבתיק, החלטתי לקבל את הבקשה תוך חיוב הנאשם בהוצאות.

ראשית, ייאמר כי לא מצאתי הצדקה לאי הופעת הנאשם. הנאשם טוען כי לא התייצב עקב מחלה, אך הציג אישור מחלה כללי שהתקבל בדיעבד. האישור אינו מבסס קושי ממשי להופיע לדיון אליו הנאשם הוזמן כדין ואין כל ראייה לטיפולים או תלונות כלשהן בתקופה הסמוכה לדיון בחודש מאי ועד ליום קבלת האישור בחודש יולי.

לא מיותר לציין כי אף לדיון הראשון בתיק לא התייצב הנאשם, שאז לא הורשע אלא הוצא כנגדו צו הבאה, ורק לאחר שהופיע בפניי בדיון בחודש במרץ ושב ולא התייצב לדיון בחודש מאי הורשע כאמור.

מכאן, כי יש לבטל את הכרעת הדין רק אם הנאשם מגלה חשש ממשי לעיוות דין ובמקרה זה טענותיו של הנאשם "חלשות". אמנם הנאשם מצביע על כשלים לכאורה מצד המאשימה, אך אינו מוסר גרסה של ממש שיש בה, בצירוף הכשלים, כדי להצביע על חפותו.

עם זאת, לנאשם טענה אחת ממשית בדבר אי כיול כנדרש של מכשיר הבדיקה. המאשימה טענה כי יש בידיה את האישורים הדרושים, אך נמנעה מהצגתם בשלב זה. בנסיבות אלה, טענת הנאשם לא נסתרה, וכשאני מביא בחשבון את כל הנסיבות, לרבות העונש החמור לו הוא עלול להיות צפוי לו תישאר הכרעת הדין על כנה, ראיתי לנכון לקבל את הבקשה.

עם זאת, כאמור אני סבור שיש מקום לחייב את הנאשם בהוצאות בגין אי התייצבותו, ואני פוסק כנגדו הוצאות לטובת אוצר המדינה בסך 1,200 ₪, לתשלום בתוך 60 יום מהיום.

משבוטלה הכרעת הדין, נקבע המשך הדיון למתן תשובה לכתב האישום ליום 1.1.24 בשעה 11:30.

ניתנה היום, י"א תשרי תשפ"ד, 26 ספטמבר 2023.