1

בתיק זה ניתן כנגד הנאשמת פסק דין בהעדר התייצבות ביום 10.2.14, המחייב אותה בתשלום קנס בסך 450 ₪.

הנאשמת הגישה ביום 11.2.14 בקשה לביטול פסק הדין והסבירה כי לא התייצבה לדיון עקב מחלה.

לגופו של עניין טענה הנאשמת כי לא ביצעה את העבירה המיוחסת לה - עבירת חנייה ברכב - כי שהתה בחו"ל במועד הרלוונטי וכי אף אחד לא עשה שימוש ברכב. הנאשמת הוסיפה וטענה כי לא ניתן כלל לחנות במקום בו מיוחסת לה העבירה, והציגה תמונות.

בקשתה של הנאשמת נדונה בפניי, ולכאורה דינה להידחות. טענת ההגנה של הנאשמת בעייתית עד מאוד. ההכחשה הכללית כי אדם כלשהו עשה שימוש ברכב בהעדרה מן הארץ אינה משכנעת וכך אף הטענה כי לא ניתן לחנות במקום בו נרשם הדוח. למעשה, לפי גרסת הנאשמת, השוטר ערך את הדוח כאשר הרכב חונה בחניית הבית הפרטית(!).

עם זאת, מאחר והנאשמת הגישה בקשתה מיד למחרת הדיון אליו לא התייצבה ועוד בטרם הומצא לה גזר הדין, ראיתי לנכון לבוא לקראתה ולאפשר לה לנסות ולהוכיח את טענתה.

אני מבטל, אפוא, את גזר הדין בתיק זה וקובע אותו להקראה ליום 7.10 בשעה 9.

ניתנה היום, ג' אב תשע"ד, 30 יולי 2014.