1.     לפניי בקשה לביטול פסק דין אשר ניתן כנגד המבקשת ביום 31.01.2024 בהעדר התייצבות, על יסוד הוכחת זימונה כדין.

2.     כנגד המבקשת הוגש כתב אישום המייחס לה עבירה של נהיגה במהירות מופרזת בניגוד לתקנה 54 (א) לתקנות התעבורה, מיום 24.10.2022.

3.     בפי המבקשת טענה כי בשל מצבה הנפשי לא התייצבה לדיון אשר היה קבוע בעניינה. למעשה לא נטענה טענת פגם בחזקת המסירה כדין ואף לא הוטעם מדוע שפיטתה בהעדר לקנס המקור בלבד מהווה עיוות דין. הבקשה נתמכה באסמכתא המבססת נכות נפשית מסוג הפרעת דחק פוסט טראומטית והפרעת הסתגלות תפקודית ונפשית.

4.     המשיבה מתנגדת לביטול פסק הדין, שכן אין באסמכתא המצורפת כדי להצדיק אי התיצבות במועד הדיון.

5.     על אחד משני אדנים יכול בית המשפט לבסס את מסקנתו לביטול פסק דין שניתן בהעדרו של נאשם; סיבה מוצדקת לאי ההתייצבות או מניעת עיוות דין (לדיון מפורט ומורחב, ראו רע"פ 8427/17 מדינת ישראל נ' סאלם (25.3.2018) (להלן: "עניין סאלם")).

6.     לאחר ששקלתי את טענות בצדדים באתי לכלל מסקנה כי דין הבקשה להתקבל חלקית, לענין ביטול גזר הדין, על מנת שנסיבותיה האישיות של המבקשת ישקלו לעניין העונש הגם שמידת העונש שהוטל על המבקשת הינה מידתית ואף מקלה. סבורני כי יש בממצאים הנתמכים באסמכתא המצורפת כדי להסביר מדוע לא התייצבה המבקשת לדיון בעניינה.

7.     אשר על כן אני מורה על ביטול גזר הדין.

8.     נקבע להקראה ליום 04.12.24 בשעה 11:30. בהעדר התייצבות המבקשת, תידון שלא בפניה.

9.     מזכירות תמציא החלטה זו לצדדים.

ניתנה היום, י"ח אדר ב' תשפ"ד, 28 מרץ 2024, בהעדר הצדדים.