בקשה לביטול פסק דין שניתן בהיעדרה של הנאשמת.

לאחר עיון ושקילה נחה דעתי כי דין הבקשה להידחות.

מסמכי התיק מלמדים כי הזימון לדיון (במ/1), נשלח לכתובתה הרשומה של המבקשת לרבות ציון מספר תא דואר ומספר זהות (זיהוי חד ערכי), וחזר בציון "לא נדרש". די באמור כדי להקים את חזקת המסירה הקבועה בסעיף 44 לתקנות סדר הדין הפלילי; ואין בטענות בעלמא אותן העלתה הנאשמת כדי לסתור את החזקה.

בנוסף, עצם העובדה שהנאשמת מינתה עורך דין לייצגה, אינה סותרת את חזקת המסירה, שעה שלא הראתה כי במסגרת בקשתה להישפט ציינה את הייצוג , או ביקשה שההודעה על הדיון תישלח אליו.

בשולי הדברים אציין כי ההודעה על פסק הדין היא שחזרה בציון "עזב", אך אין בכך כדי לסתור את חזקת המסירה של ההזמנה לדיון.

הנאשמת אף לא מעלה טענות הגנה לגופו של עניין פרט לבקשתה "להתחשב בי" ו"לבטל את גזר הדין"; וכידוע אין די בכך על מנת לבסס חשש לעיוות דין.

עוד אציין, כי על אף שהדבר לא נטען, בחנתי אף את גזר הדין (1 חודש פסילה, פסילה על תניא וקנס בגין נהיגה במהירות של 133 קמ"ש במקום 80 בדרך עירונית), ולא מצאתי כי המדובר בגזר דין חמור, בטח שלא חמור באופן המרמז על עיוות דין.

סוטף דבר הבקשה נדחית ופסק הדין יעמוד על כנו.

בהתאמה, עיכוב הביצוע של הפסילה בפועל מבוטל והנאשמת תפקיד רישיונה עד ליום 1.5.24, אחרת הפסילה תחל אך לא תיספר.

זכות ערעור כחוק.

להודיע לצדדים.

ניתנה היום, י"ד אדר א' תשפ"ד, 23 פברואר 2024, בהעדר הצדדים.