1.         לפניי בקשה לביטול פסק דין שניתן בהיעדר המבקש ביום 22.1.24 (להלן: "פסק הדין").

2.         במסגרת פסק הדין הורשע המבקש בעבירה של נהיגה במהירות העולה על המותר, עבירה מיום 11.8.22, ונגזרו עליו העונשים הבאים: פסילה לתקופה של 40 ימים בפועל, קנס בסך 2,000 ₪ ופסילה על תנאי לתקופה של חודשיים למשך שלוש שנים.

3.         לאחר ששקלתי טענות הצדדים החלטתי לדחות הבקשה.

4.         על פי סעיף 130(ח) לחסד"פ בית המשפט רשאי, על פי בקשת הנאשם, לבטל את פסק הדין בהתקיים אחד משני תנאים: סיבה מוצדקת לאי התייצבותו לדיון או גרימת עיוות דין כתוצאה מהותרת פסק הדין על כנו (ראו בנדון: רע"פ 9142/01 איטליא נ' מ"י, פ"ד נז(6) 793; רע"פ 7709/13 סאסי נ' מ"י, ניתן בתאריך 28.11.13).

            בקשה על פי סעיף 130(ח) יש להגיש בתוך 30 יום מהיום שהומצא לנאשם פסק הדין.

5.         משלוח הזמנה באמצעות דואר רשום מקים "חזקת מסירה" כאשר על הנמען מוטל הנטל להוכיח כי לא קיבל את ההודעה מסיבות שאינן תלויות בו (ראו לעניין זה רע"פ 8626/14 סמארה נ' מ"י, 10.2.15 וכן רע"פ 106/15 קריב נ' מ"י, 20.1.15).

מאישור המסירה עולה כי הזימון לדיון נמסר לידי מיופה כח של הנמען הרשום אשר אישר קבלת דבר הדואר בחתימתו בתאריך 8.7.23. מכאן, שהמבקש זומן כדין. המבקש לא הוכיח כי לא קיבל את הזימון לדיון מסיבות שאינן תלויות בו ולמעשה כלל לא התייחס בבקשתו לאישור המסירה.

6.         מעיון בתיק האלקטרוני עולה כי גזר הדין נשלח לנמען הרשום בתאריך 30.1.24, ומכאן שהמבקש גם לא הגיש הבקשה במסגרת המועדים הקבועים בחוק.

7.         מעבר לכך, המבקש לא פירט טענות הגנה ולא צירף אסמכתאות כלשהן. אשר לטענה כי אדם אחר נהג ברכב, אין בטענה זו כדי להצדיק קבלת הבקשה לביטול פסק דין והמבקש אף לא פירט מי לטענתו נהג ברכב ולא צירף תצהיר מטעמו ומטעם הנהג בפועל. עוד יש לציין כי העונשים שנגזרו על המבקש אינם חורגים ממתחם הענישה הנהוג לעבירה מסוג זה. נתתי דעתי לנסיבותיו האישיות של המבקש, אולם במכלול הנסיבות לא שוכנעתי כי הותרת פסק הדין על כנו תגרום למבקש עיוות דין.

8.         לאור כל האמור לעיל הבקשה נדחית.

9.         בשים לב לדחיית הבקשה, ההחלטה על עיכוב ביצוע פסק הדין מבוטלת.

10.       המזכירות תעביר עותק החלטתי זו לצדדים.

ניתנה היום, כ"ט אייר תשפ"ד, 06 יוני 2024, בהעדר הצדדים.