1

לפניי בקשה לביטול פסק דין שניתן נוכח אי התייצבות המבקשת.

1.         המבקשת ( הנאשמת) מאוגדת כחברה בע"מ. הוגש נגדה כתב אישום המייחס לה עבירה של נהיגה במהירות העולה על המותר (87 קמ"ש בדרך עירונית בה מותרת מהירות מרבית של 50 קמ"ש) בניגוד לתקנה 54 א לת"ת. משלא התייצב איש מטעם המבקש למועד הדיון - נשפטה המבקשת בהיעדרה והוטל עליה קנס כדין בסך 4000 ₪.

2.         המבקשת טוענת - באמצעות בעליה - כי לא הגיע לידיה כל מסמך או הזמנה בעניין העבירה שבוצעה על מנת לגרום לה להתייצב לדיון. בקשה זו לא נתמכה בתצהיר ערוך כדין.

3.         המשיבה ( המאשימה) מתנגדת לבקשה. לטענתה, המבקשת זומנה כדין ולא התייצבה ואף לא טענה מי היה הנהג ברכב בעת ביצוע העבירה. לפיכך, בדין הוטל עליה קנס על פי הוראות פקודת התעבורה.

דיון והכרעה

2

4.         מעיון בתיק האלקטרוני עולה כי ההזמנה לדיון חזרה בציון "לא נדרש". מכיוון שמדובר בהזמנה לדין ולא בעבירה מסוג ברירת משפט אין תחולה להוראות סעיף 239 לחסד"פ אליו מפנה תקנה 44 א לתקנות סדר הדין הפלילי. במקרה כזה, התחולה היא לסעיף 237 (א) לחסד"פ. סעיף זה קובע כי המצאה לתאגיד יכולה להיות במשלוח דואר רשום עם אישור מסירה לכתובת התאגיד כאשר "נוכח בית המשפט כי המצאה לפי סעיף זה לא בוצעה עקב סירוב לקבל את המסמך או המכתב, או לחתום על אישור המסירה, רשאי בית המשפט לראות את המסמך כאילו הומצא כדין" . בענייננו, מדובר בהזמנה לדיון אשר לא נדרשה על ידי המבקשת. אין בבקשת המבקשת כל טעם סביר לכך שמסמך ההזמנה לדיון לא נדרש על ידה ואין כל אימות בתצהיר של טענתה - באמצעות בעליה - כי לא קיבלה הזמנה לדין. בנסיבות אלה לא הוכח קיומו של טעם סביר לאי התייצבות המבקשת או מי מטעמה לדיון.

5.         כאמור בתגובת המשיבה, המבקשת לא ציינה בבקשתה מי - אם בכלל - מטעמה נהג ברכב במועד העבירה ולא העלתה כל טענה בדבר סיכויי הגנה כלשהם היה ופסק הדין יבוטל. מצבה הכלכלי של המבקש איננו מהוה שיקול לעניין זה. נמצא, כי המבקשת לא פירטה בבקשה כל טענה לפיה אי ביטול פסק הדין יסב לה עיוות דין.

6.         באין טעם סביר לאי התייצבות המבקשת לדיון ובאין כל הנמקה ראויה לחשש מפני גרימת עיוות דין למבקשת היה ופסק הדין לא יבוטל לא מצאתי כי מתקיימים מי מן הטעמים המצדיקים ביטול פסק הדין ואני דוחה את הבקשה.

ניתנה היום, ט"ו אייר תשע"ה, 04 מאי 2015, בהעדר הצדדים.