1.      בפניי בקשה לביטול פסק דין שניתן בהיעדר.

2.      במסגרת בקשתו טוען הנאשם כי מעולם לא קיבל זימון לדיון שנקבע ביום 26.09.2023 וכי לא קיבל את הדוח המקורי נושא הפסק דין לעבירה מיום 27.11.2021, וכי יש כשלים באישור המסירה, ומוסיף הנאשם כי לטענתו ייגרם לו נזק רב כתוצאה מהרשעתו וכי קיימות בידיו טענות משפטיות ומקדמיות שיש בהן כדי לזכותו מהמיוחס לו. לצורך תמיכה בבקשתו צירף הנאשם תצהיר מטעמו החוזר על אותם הדברים.

3.      המאשימה מתנגדת לבקשה ומפנה לאישור המסירה של הדוח המקורי ואת ההזמנה לדין, אשר נשלחו לכתובתו הרשומה של הנאשם וחזרו בציון "לא נדרש".

דיון והכרעה

4.      דין הבקשה להידחות.

5.      עיון באישור המסירה מלמד כי הוא אכן נשלח לכאורה לכתובתו הרשומה של הנאשם (וזה אינו טוען אחרת) וכי מדובר בכתובת מפורטת הכוללת אף מספר ת"ז של הנאשם וניתן להיווכח במועד המסירה, בשם המוסר ובחתימתו בצורה ברורה.

6.      תקנה 44א לתקנות סדר הדין הפלילי, התשל"ד- 1974, קובעת חזקת מסירה, מקום בו ההזמנה לדין נשלחה בדואר רשום, אלא אם הנאשם יוכיח כי לא קיבל את ההזמנה לדין מסיבות שאינן תלויות בו. זאת לא עשה הנאשם. הנאשם כלל וכלל לא התמודד עם אישור המסירה או עם תוכנו ופרט להעלאת טענה כללית כי לא קיבל זימון לדיון לא התייחס לכך. אין באמור כדי לסתור את חזקת המסירה (ר' עפ"ת 37016-12-18 נבואני נ' מדינת ישראל [25.12.18]).

7.      מן העבר השני, הנאשם אינו מציג כל ראיה או טענה שיש בה כדי לסתור את חזקת המסירה, פרט לטענתו הכללית כי לא קיבל את ההזמנה לדין.

8.      גם בטענתו הכללית כי הוא כופר בביצוע העבירה אין כדי לסייע לנאשם. "לסיכום, על כל הטוען לקיומה של עילה זו (חשש לעיוות דין- א"ל), במסגרת בקשה לביטול פסק דין שניתן בהיעדר, להציג טעמים של ממש לביסוס טענתו, טעמים הנתמכים במסמכים ובראיות שיש בהם פוטנציאל של ממש לשינוי התוצאה" (רע"פ 8427/17 מדינת ישראל נגד סאלם [25.3.18]).

9.      סוף דבר, הבקשה נדחית ופסק הדין יעמוד על כנו.

10.  זכות ערעור כחוק.

11.  להודיע לצדדים.

ניתנה היום, י"א טבת תשפ"ד, 23 דצמבר 2023, בהעדר הצדדים.