1.     לפני בקשת המאשימה להוסיף את העד עלי חמאד כעד מטעמה.

2.     כנגד המשיב הוגש כתב אישום המייחס לו עבירה של נהיגה בזמן פסילה בניגוד לסעיף 67 לפקודת התעבורה, פסילה שניתנה על ידי קצין משטרה.

3.     לאחר שהמשיב כפר בביצוע העבירה, נקבע התיק לשמיעת ראיות.

4.     ישיבת הוכחות ראשונה התקיימה ביום 9.4.24. בסיומה של הישיבה, בה נשמעו עדי התביעה, ביקש התובע לזמן את העד יעקב אוחנה. יום לאחר אותה ישיבה, הוגשה כאמור בקשה לזמן את עלי חמאד, מי שנכח עם הנאשם בעת ביצוע העבירה הנטענת.

5.     המבקשת טענה כי בעדותו של מר חמאד יש בה כדי לשפוך אור בנוגע לחקר האמת בתיק הנ"ל וכי הודעתו של מר חמאד כבר מצויה בחומר החקירה והועברה על ידה לסנגור. המבקשת אף ציינה כי ככל שההגנה תבקש לזמן את מר חמאד כעד מטעמה, היא לא תתנגד לכך כל עוד העד ייחקר ועדותו תשמע בבית המשפט, שכן הפרוצדורה אינה גוברת על המטרה להגיע לחקר האמת בהליך הפלילי.

6.     ב"כ המשיב הגיש תגובה לבקשה בה ביקש להורות על דחיית הבקשה על הסף וחיוב המבקשת בהוצאות, היות ולטענתו עד שלב זה, המבקשת לא עתרה לתיקון כתב האישום לשם הוספת עד תביעה מטעמה, וכי מדובר בתיקון כתב אישום ללא קבלת רשות כמתבקש מלשון החוק.

7.     עוד הוסיף, כי לא בכל מקרה ניתן יהיה לעתור לתיקון כתב האישום לשם צירוף עד, וכי במקרה שלפנינו, מדובר לטעמו בשיקולים שיש בהם כדי לפגוע בקו ההגנה בו בחר הנאשם לאור הצהרותיה של המאשימה, אשר ציינה כי עדי התביעה מטעמה יהיו ארבעה עדים, ובהסתמך על כך נבנה קו הגנתה של ההגנה. לטענתו, עולה בבירור ויתורה של המבקשת על העדת מר חמאד מטעמה, ובשל העובדה כי עדותו עמדה לנגד עיניה של המבקשת במשך יותר משנה וחצי, הטענה כי יש בעדות זו כדי לשפוך אור אינה טענה רצינית, אלא מהווה מקצה שיפורים עבור המבקשת ולכן אין לקבל את הבקשה.

8.     ב"כ המשיב הדגיש כי הליך הוגן אינו פועל לצד אחד אלא גם לצד הנאשם וזכויותיו, וביקש להורות על דחיית הבקשה משאינה עומדת מבחינה פרוצדורלית ומהותית.

9.     סעיף 150 לחוק סדר הדין הפלילי מלמד כי גם לאחר שבעלי הדין מסיימים הבאת ראיותיהם, אם בית המשפט רואה צורך, רשאי הוא להורות על הזמנת עד ו/או הבאת ראיות אחרות, בין אם מיוזמתו ובין אם לבקשת בעלי הדין: "סיימו בעלי הדין הבאת ראיותיהם, רשאי בית המשפט, אם ראה צורך בכך, להורות על הזמנת עד - ואפילו כבר נשמעה עדותו בפני בית המשפט - ועל הבאת ראיות אחרות, אם לבקשת בעלי דין ואם מיזמת בית המשפט".

10.  בנוסף, על פי סעיף 92(א) לחוק סדר הדין הפלילי, בית המשפט רשאי לאפשר תיקון כתב אישום לאחר תחילת המשפט או הוספת ראיות, וזאת אם ניתנה לנאשם הזדמנות סבירה להתגונן: "בית המשפט רשאי, בכל עת שלאחר תחילת המשפט, לבקשת בעל דין, לתקן כתב אישום, להוסיף עליו ולגרוע ממנו, ובלבד שניתנה לנאשם הזדמנות סבירה להתגונן; התיקון ייעשה בכתב האישום או יירשם בפרוטוקול".

11.  בע"פ 951/80 יצחק קניר נ' מדינת ישראל, לה(3) 505 (1981), ציין בית המשפט כי בכמה פסקי דין שניתנו בבית משפט זה, הודגש הצורך לנהוג בזהירות במתן רשות להביא ראיות נוספות. "ברם, המגמה הברורה בפסקי הדין של בית-משפט זה היא למנוע עיוות דין, העלול להיגרם בין לנאשם ובין לאינטרס הציבורי, העלול להיפגע מזיכויו של עבריין עקב משגה של התובע; המגמה היא שלא לחסום לחלוטין את הדרך להבאת ראיות נוספות". וכן על פי דברי כבוד השופט ברק: "...על ההליך הפלילי לחשוף את האמת, וזו מטרתו העיקרית...". בסופו של דבר במקרה זה, התיר ביהמ"ש לתביעה להביא ראיות לאחר הסיכומים.

עוד ראו בע"פ 24/73 אליהו מייזל נ' מדינת ישראל, פ''ד כז(2) 421 ציין בדבריו השופט ברנזון כי סמכותו של בית המשפט לפי סעיף 150 אינה מוגבלת ותלויה בשיקול דעתו של בית המשפט. "סמכות זו של בית-המשפט לפי סעיף 150 להתיר לבעל-דין הזמנת עדים שכבר העידו. ואף להחזיר או לקרוא עדים מיזמתו, אינה מוגבלת בשום תנאים והכל תלוי בשיקול-דעתו של בית-המשפט; בלשון הסעיף. פשוט, "אם (בית-המשפט) ראה צורך בכך".

וכן ראו בת"פ (מחוזי י-ם) 58305-03-14 מדינת ישראל נ' עמאר מוגאהד (נבו 11.09.2014), שם קיבל את הבקשה להזמנת עד לאחר שהסתיימו הראיות בתיק , שכן בשמיעת עדות זו לא תהיה פגיעה מהותית בזכויות הנאשם ואין לראות בכך עיוות דין שהנאשם אינו יכול להתגונן בפניו. בית המשפט התייחס לעיוות הדין שיכול להיגרם לנאשם וקבע כי "במסגרת שיקולי בית המשפט יש להביא בחשבון את צורכי הנאשם מזה, ואת צורכי החברה מזה. על בית המשפט להעמיד בראש מעייניו את השיקול שלא ייגרם עיוות דין לנאשם, דהיינו כי הבאת הראיות בשלב שלאחר הסיכומים תגרום לפגיעה ביכולתו של הנאשם להתגונן כראוי".

12.  גם תיקון כתב האישום נתון לשיקול דעתו של בית המשפט, אך יחד עם זאת מתן הזדמנות לנאשם להתגונן הינה תנאי הכרחי בבואו של בית המשפט לקבל בקשה לתיקון כתב אישום, וזאת על מנת לשמור על זכויותיו של הנאשם בהליך הוגן.

בת"פ (מחוזי ירושלים) 366/99 מדינת ישראל נ' אהוד סבירסקי (בן אמריה) (נבו 25.12.2000): נקבע כי " השיקולים שעל בית המשפט לשקול בבואו להחליט בבקשה לתיקון כתב האישום הם זכויותיו של הנאשם להליך הוגן. חובתו של בית המשפט להעמיד בראש מעייניו את השיקול שלא יגרם עיוות דין לנאשם ו"עיוות דין" בהקשר זה משמעותו - פגיעה ביכולתו של הנאשם להתגונן כראוי.  אין לקבל מצב דברים לפיו תיסגר האפשרות בפני התביעה להשלים דברים שהתגלו כטעונים השלמה. ההליך הפלילי נועד לגילוי האמת ולעשיית הצדק  ונקל לשער כי יהיו מקרים בהם דווקא הנאשם יהיה זה שיבקש השלמת חקירה או תיקון עניינים שנודעו לו  לאחר שהוגש נגדו כתב אישום. מתן אפשרות להשלים ראיה בשלבים מאוחרים פועלת לשני הכיוונים והשיקולים של עשיית צדק יפעלו באופן זהה גם אם הנאשם יבקש להשלים את ראיותיו. הפיקוח של בית המשפט על מעשי התביעה בעניין זה נקבע בבירור בהוראת החוק המחייבת את התביעה, בשלב שלאחר תחילת המשפט (הקראת כתב האישום), לבקש את רשותו של בית המשפט, המופקד על השמירה כי ההליכים בפניו יהיו הוגנים והעיקר שלא יקופח הנאשם בהגנתו". במקרה הזה בית המשפט קיבל את בקשת התביעה והתיר לה לתקן את כתב האישום לשם הוספת עד.

13.  מהפסיקה האמורה, ניתן ללמוד כי בבואו של בית המשפט לקבל החלטה באשר להוספת עד, עליו לבחון מהו עיוות הדין העלול להיגרם לנאשם או לאינטרס הציבורי , שמירה על זכויותיו של הנאשם, שמירה על סדרי דין תקינים, וכן רלוונטיות העדות ומידת השפעתה בתיק הנדון.

14.  במקרה שלפניי, אין מחלוקת כי עדותו של העד המבוקש נמצאת בידיו של הסנגור. עוד עולה, כי המבקשת ביקשה לזמן את מר יעקב אוחנה, שנאמר בדיון כי גבה את העדות. בשל כך, איני סבורה כי מדובר בבקשה שיש בה כדי לגרום למשיב עיוות דין, מה עוד כי למשיב כחודשיים עד לישיבת ההוכחות הבאה, על מנת להתכונן לחקירת העד.

15.  יתרה מכך, סבורה אני כי יש מקום לשמוע את עדותו של מי שהיה נוכח בעת האירוע, היות וייתכן כי לעדות זו השפעה משמעותית על התיק הנ"ל, ותהיה היא רלוונטית בתרומתה לחקר וגילוי האמת, גם מצדו של המשיב.

16.  לאור האמור, אני מקבלת את בקשת המאשימה ומתירה את תיקון כתב האישום והוספת העד, מר עלי חמאד, כעד מטעמה של המבקשת.

17.  אני מורה על תיקון כתב האישום באמצעות הוספת העד עלי חמאד .

18.  המאשימה תמציא למזכירות בית המשפט את כתובתו של העד וכן מספר זהותו ומספר טלפון, על מנת שניתן יהיה לזמנו לדיון שנקבע, תוך 7 ימים מהיום.         

ניתנה היום, ב' אייר תשפ"ד, 10 מאי 2024, בהעדר הצדדים.