1

1.      בפני בקשה לביטול פסק דין שניתן בהעדר ביום 20.11.17 ובקשה לעיכוב ביצוע. התביעה מתנגדת לבקשה ובצדק.

2.      המבקש קיבל לידיו זימון לדיון ביום 06.07.17, כ-4 חודשים טרם מועד הדיון (סעיף 2 לבקשתו).

3.      המבקש לא התייצב ומשכך נשפט בהעדר ביום 20.11.17 בהתאם לסעיף 240 לחסד"פ.

4.      הודעה על גזר הדין נשלחה למבקש כדין ונמסרה ב 11.12.17 .

2

5.      הבקשה לביטול פסק דין הוגשה ב 05.02.18 ולא בתוך 30 הימים שנקבעו בסעיף 130 לחסד"פ. לבקשה לא צורף תצהיר כנדרש [עיין: רע"פ 9142/01 סוראיה איטליא נ מ"י, הרכב: הש' א. ברק, הש' ת. אור, הש' א. מצא, 2.10.03 (להלן: "הלכת סוראיה")].

6.      לבקשה צורף אישור רפואי שהופק אך ב- 12/12/17 קרי בדיעבד למועד הדיון ואינו מופנה למוסדות משפטיים. האישור הינו כללי ואין בו להעיד כי נבצר מהמבקש מלהתייצב לדיון במועד אליו הוזמן.

7.      המבקש לא טרח להגיש מבעוד מועד בקשת דחייה בצירוף תיעוד רפואי מתאים, המלמד על כך שנבצר ממנו להופיע לדיון בבית משפט.

8.      בנסיבות אלו ומבלי להקל ראש במצבו הבריאותי של הנאשם, ובשים לב לפסיקה במקרים דומים, אין בהסבר לאי ההתייצבות סיבה מוצדקת לביטול פסק הדין (עיין: רע"פ 2282/07דניאל דגן נ' מ"י, הש' ס. ג'ובראן, 14.3.07, ע"פ (י-ם) 4859/09 משה טל נ' מ"י, הש' ח. בן עמי, 14.1.10, עפ"ת 38380-12-12 סברי אליהו נ' מ"י, הש' ט. חיימוביץ', 18.2.13).

9.      המבקש לא טרח לפרט טענות הגנה לגופו של עניין.

המבקש לא טרח לצרף מסמכים התומכים בהגנה.

טענה כללית אינה מספקת להנעת ההליך מחדש (עיין: הלכת סוראיה).

10.  המדובר בנהיגה למרות שרישיון הנהיגה פקע כ 8 שנים וכן רשיון הרכב גם לא היה בתוקף.

11.  לא צורף אשור רשות הרישוי, לא צורף רישיון נהיגה תקף המלמד על הסרת מחדל.

12.  העונש שנגזר הולם את העבירות , אין עיוות דין. אין הצדקה לבטל את פסק הדין.

13.  הבקשה נדחית.

ניתנה היום, כ"ו שבט תשע"ח, 11 פברואר 2018, בהעדר הצדדים.