1

1.         החלטתי לזכות את הנאשם מחמת הספק.

2.         כנגד הנאשם הוגש כתב אישום לפיו ביום 29/10/15 בשעה 10:17, נהג ברכבו ובעת הנהיגה השתמש בטלפון הנייד שלא באמצעות דיבורית, וזאת בניגוד לתקנה 28(ב) לתקנות התעבורה, התשכ"א - 1961. (להלן: "התקנות").

3.         מטעם המאשימה העיד השוטר עורך הדו"ח רס"מ אנטון סרביאנסקי ורס"ב רמי סוויד. מטעם ההגנה העיד הנאשם בעצמו.

2

4.         בגרסתה, נאחזת המאשימה אך ורק בגרסת השוטר עורך הדו"ח (ת/1) רס"מ אנטון סרביאנסקי לפיו הבחין בנאשם ממרחק של כ- 20 מטר מחזיק בטלפון צמוד לאוזנו השמאלית. השוטר הנוסף עורך המזכר (ת/2) התוודה כי כלל לא הבחין בביצוע העבירה לכאורה ע"י הנאשם ותשומת ליבו הופנתה את התמרור בלבד ולא אל הנהג בשעת האירוע. הנאשם מסר כי ברכבו מתוקנת דיבורית ולא דיבר בטלפון בשעת האירוע וכי הניידת היתה במרחק של כ- 50 מטר ממנו והטלפון הנייד שלו היה בכיסו.

5.         למעשה, על בית המשפט להכריע על סמך עדות יחידה של שוטר ובטרם יעשה כן, עליו להזהיר עצמו. במקרה דנן, לא מצאתי לנכון לאמץ את גרסת עורך הדו"ח למרות היותה ברורה ומפורטת מאחר ומצאתי בעדות הנאשם שהעיד בפני בצורה ברורה כי לא אחז בטלפון שהיה בכיסו וכי השוטר טעה בשעה שייחס לו את העבירה.

6.         במצב דברים זה, כשאין ביכולתי להכריע מי מבין הגרסאות עדיפה, וכאשר עדות השוטר הנוסף אינה מחזקת את גרסת עורך הדו"ח, יש לאפשר לנאשם ליהנות מן הספק. ולפיכך, החלטתי לזכותו מחמת הספק.

ניתנה היום, ד' אדר תשע"ח , 19 פברואר 2018, בהיעדר הצדדים