תת"ע 10571/05/17 – מדינת ישראל נגד סבג שם-טוב סבג שם-טוב
בית משפט השלום לתעבורה בירושלים |
|
תת"ע 10571-05-17 מדינת ישראל נ' סבג שם-טוב
|
22 מרץ 2018 |
1
|
||
לפני כבוד השופט ארנון איתן |
||
בעניין: |
מדינת ישראל
|
|
|
|
המאשימה |
|
נגד
|
|
|
סבג שם-טוב סבג שם-טוב
|
|
|
|
הנאשם |
2
גזר דין |
מבוא:
הנאשם הורשע על פי הודאתו בכך שביום 5.5.17
בשעה 00:35 ברחוב התעשייה בירושלים, נהג ברכב מ.ר 3270069 בהיותו שיכור בכך
שבדוגמה של אויר נשוף נמצא כי ריכוז האלכוהול של ליטר אחד של אויר נשוף הינו 350
מיקרו גרם, העולה על המידה הקבועה בחוק. בהתאם הורשע הנאשם בעבירה בניגוד לתקנה
טיעוני הצדדים:
ב"כ המאשימה ציין, כי עבירת הנהיגה בשכרות הינה עבירה בעלת מסוכנות הגלומה מעצם ביצועה, והמחוקק הגדיר בעבירה זו פסילת המינימום של 24 חודשים. עוד הוסיף, כי הנאשם נוהג משנת 1999, לחובתו 42 הרשעות קודמות ואין עבירה דומה אך עבירות חמורות אחרות. בנסיבות אלו ביקש להטיל על הנאשם פסילה בפועל למשך של 24 חודשים, פסילה על תנאי וקנס מרתיע.
ב"כ הנאשם הפנה לכמות שנמדדה. על פיו וועדת הכלכלה של הכנסת הציעה לדרג ולהפריד בין כמויות האלכוהול, ונקבע בה גם על דעת משטרת ישראל שכמות שהיא עד 360 מ"ג ניתן יהיה להסתפק בפסילה למשך שנה. עוד הוסיף, כי הנאשם בן למשפחה שכולה ובעל עסק ורישיון הנהיגה חיוני לעבודתו. בנסיבות אלו ביקש להסתפק בפסילה מתונה ולהותיר לנאשם את רישיון לנהיגת המשאית המשמשת לצורכי עבודה.
דיון:
אין צורך להכביר מילים אודות מסוכנותה של עבירת השכרות ולא בכדי קבע המחוקק עונש פסילה מינימאלי של שנתיים לצידה. יחד עם זאת לבית המשפט סמכות לסטות מעונש זה בנסיבות מיוחדות. בעניינו המדובר בנאשם כבן 49 המחזיק ברישיון מאז שנת 1991, כשאין באמתחתו עבירה דומה או עבירות חמורות אחרות. (אלו שהינן מסוג הזמנה לדין נמחקו מהרישום עוד בשנת 2000). לטעמי תיק זה חריג בנוף התיקים הבאים בפני בית המשפט בעבירות אלו. ראשית, הכמות שנמדדה אינה גבוה (350 מיקרוגרם). בתיקים דומים בנסיבותיהם ואף חמורים יותר, בהיבט כמות האלכוהול שנמדדה, הוצגו לעיתים מסגרת הסכמות מרוככת שכללה משך פסילה קצר משמעותית מזו הקבועה בחוק ולה עותרת המאשימה כעת. שנית, הנאשם אדם שאינו צעיר וברישומו אין עבירה דומה, כך שעל הפרק מעידה בודדה שזרה לאורחות חייו. במסגרת שיקולי הענישה הבאתי בחשבון גם את הודאתו המיידית ונסיבותיו האישיות כפי שהוצגו בפניי וכן את תחום עיסוקו והנזק לו הוא צפוי כתוצאה מהשלילה הממושכת שתיגזר.
3
בנסיבות אלו ראיתי לאזן את רכיב הפסילה הקבוע עם מסגרת של"צ ולהטיל על הנאשם את העונשים הבאים:
אני פוסל את הנאשם מלקבל או מלהחזיק ברישיון נהיגה לתקופה בת 24 חודשים מתוכן 12 חודשים בפועל בניכוי 30 יום פסילה מנהלית, והיתר על תנאי למשך 3 שנים שלא יעבור עבירות של נהיגה בשכרות או נהיגה תחת השפעה או נהיגה בפסילה. הרישיון יופקד במזכירות בית המשפט לא יאוחר מיום 17.6.18.
תשומת לב הנאשם כי העונש המקובל על נהיגה בזמן פסילה הינו מאסר בפועל.
הנאשם יצע של"צ בהיקף של 100 שעות בהתאם לתוכנית שתוגש על ידי שרות המבחן עד ליום 8.5.18. ככל ולא יבוצע השל"צ ייפסל הנאשם לתקופה נוספת של 3 חודשים. לא מצאתי מקום בנסיבות העניין לסווג את הרישיון.
אני דן את הנאשם לתשלום קנס בסכום של 1500 ₪ ב- 3 תשלומים החל מיום 15.5.18.
הנאשם יחתום על התחייבות בסך 4000 ₪ להימנע מביצוע העבירה בה הורשע או עבירה של נהיגה תחת השפעת סמים/אלכוהול או נהיגה בפסילה וזאת למשך 3 שנים מהיום.
זכות ערעור לבית המשפט המחוזי בתוך 45 יום.
ניתן היום, ו' ניסן תשע"ח, 22 מרץ 2018, במעמד הנוכחים
