1

לפני בקשה לחישוב פסילת רישיון.

ביום 7.6.17 נגזר דינו של המבקש בין היתר לפסילת רישיון נהיגה. בגזר הדין ניתנה למבקש אפשרות להפקיד את רישיון הנהיגה שלו ולהתחיל בפסילה עד ולא יאוחר מיום 7.7.17. המבקש לא השיג על פסק הדין אך גם לא הפקיד את רישיונו כפי שנדרש אלא ביום 14.9.17. למרות זאת ולמרות שהמבקש אינו טוען כי לא נהג בתקופה בה טען שראוי להכיר בו כמי שרישיונו נפסל.

דיון והכרעה

דין הבקשה להידחות ללא צורך בתשובה וזאת משני טעמים.

ראשית, בעקבות ההלכה בבש"פ 9075/12 ג'אבר נ' מדינת ישראל הסמכות לחשב את פסילת הרישיון אינה נתונה עוד לבית המשפט אלא לרשות הרישוי.

2

שנית, מן הבקשה לא ברור מדוע לא טרח המבקש לברר מול מזכירות בית המשפט אודות האפשרויות העומדות לו בעניין הפקדה מקום בו רישיונו אבד. אילו היה עושה כן במועד היה מגלה כי באפשרותו להפקיד תצהיר במקום רישיון נהיגה (תקנה 557 (ב) לתקנות התעבורה). לאור האמור לא מצאתי הצדקה לחשב את התקופה שמיום 7.7.17 עד 14.9.17 או חלק ממנה כתקופה בה רוצה עונש הפסילה שהוטל בתיק זה.

הבקשה נדחית.

ניתנה היום, כ"ג אלול תשע"ז, 14 ספטמבר 2017, בהעדר הצדדים.