תת”ע 10728/01/14 – מדינת ישראל נגד משה בר ששת
בית משפט השלום לתעבורה בפתח תקווה |
||
תת"ע 10728-01-14 מדינת ישראל נ' בר ששת
|
|
01 יולי 2014 |
1
|
|
|
בפני כב' השופטת טל אוסטפלד נאוי |
|
||
המאשימה |
מדינת ישראל
|
|||
נגד
|
||||
הנאשם |
משה בר ששת
|
|||
|
||||
|
|
|||
נוכחים:
ב"כ המאשימה - עו"ד כוזרי
הנאשם, אין הופעה
[פרוטוקול הושמט]
הכרעת דין |
לנאשם ניתנה הודעת תשלום קנס לפיה ביום
29.10.12 בשעה 9:40, נהג ברכב משא ברחוב אנסקי 7 בפתח תקווה ממערב למזרח, ובעת שהרכב
היה בתנועה השתמש בטלפון הנייד שלא באמצעות דיבורית, בניגוד לתקנה
הנאשם ביקש להישפט, כפר במיוחס לו ובית המשפט שמע הראיות.
מטעם התביעה העידו:
2
יוסי לב (עת/1) אשר ערך והגיש את הודעת תשלום הקנס (ת/1). בהתאם לת/1, בעת שעמד סטטי כשפניו לכיוון צפון, חלף על פניו הנאשם בנסיעה ממערב למזרח. העד העיד כי הבחין בנאשם אוחז בידו הימנית במכשיר טלפון נייד. עד התביעה נסע אחרי הנאשם עד לרמזור, עמד במקביל לרכבו והבחין בנאשם ממשיך ומשתמש בטלפון.
העד ציין את דברי הנאשם בת/1 כאשר אמר: "רק רשמתי הודעה".
יעקוב רופ, (עת/2) אשר ערך והגיש מזכר (ת/2). בהתאם למזכר, העד הבחין בבירור בביצוע העבירה כאשר רכב הנאשם חלף על פני ניידת המשטרה והעד הבחין בנאשם מחזיק בידו הימינית טלפון נייד בעת שהרכב בתנועה. העד הוסיף וציין, כי בעת עצירת הרכבים ברמזור, המשיך הנאשם להשתמש בטלפון הנייד.
הנאשם בחר להעיד וטען כי עמד ברמזור בעצירה מוחלטת ורק אז שלח הודעה. לטענתו אין לו צורך להשתמש בנייד שכן מותקנת דיבורית ברכבו.
דיון והכרעה
לאחר ששמעתי עדויות הצדדים הנני מעדיפה את גרסתם של עדי התביעה על פני גרסת הנאשם.
תקנה
"(1) בעת שהרכב בתנועה, הנוהג ברכב -
(א) לא יאחז בטלפון קבוע או נייד, ולא ישתמש בהם ברכב אלא באמצעות דיבורית;
(ב) לא ישלח או יקרא מסרון (s.m.s);
(2) בתקנת משנה זו -
"דיבורית" - התקן המאפשר שימוש בטלפון בלא אחיזה בו ובלבד שאם ההתקן מצוי בטלפון, הטלפון יונח ברכב באופן יציב המונע את נפילתו;
"טלפון" - מכשיר המיועד לתקשורת אשר קיימים בו לחצנים לחיוג."
3
הנאשם טוען כי לא ביצע את העבירה וכל שעשה היה שליחת מסרון בעת שהרכב היה בעצירה מוחלטת. לעומת זאת שני עדי התביעה ציינו בצורה חד משמעית הן במסמכים אשר הגישו והן בעדותם בבית המשפט כי הבחינו בבירור בנאשם מחזיק בטלפון הנייד בידו הימנית, תוך כדי נסיעה ואף המשיך והשתמש בטלפון כאשר רכבו עצר ברמזור.
עת/1 ציין בת/1 כי הבחין בנאשם מחזיק בטלפון הנייד בעת נסיעה:" עמדתי סטטי במקום כשפני צפונה, ראיתי את הרכב הנל שהיה בו נהג בלבד, חולף על פני במרחק של כ 5 מ' ממערב למזרח. דרך שמשת הניידת ראיתי את הנהג אוחז בידו הימנית במכשיר טל' נייד במרחק של כ-20 סמ מגופו.."
בנוסף, עת/2 אשר ישב אף הוא בניידת המשטרה ציין בת/2 כי: " הנני מאשר בזאת שהייתי עד לביצוע העבירה... ראיתי בברור את הנהג שחלף על פני הניידת ברחוב אנסקי 7 בפת והוא אוחז ביד ימין מכשיר טלפון נייד תוך כדי נהיגה. מהמקום שראיתי אותו בפעם הראשונה עד לרמזור שגם שם ראיתי אותו עדיין אוחז מכשיר טלפון נייד המרחק כ80 ס"מ."
כאשר הנאשם נשאל בחקירתו הנגדית האם השימוש היחידי אשר עשה היה לשלוח הודעה, הנאשם ענה בחיוב ואישר כי רק רשם הודעה (עמוד 2 לפרוטוקול שורות 27-30)
הנאשם הוסיף וטען כי מכשיר הנייד הונח על רגלו וכך בעצם רשם את ההודעה וכי בכלל לא החזיק את הטלפון בידו גם בעת שליחת ההודעה:
"ש: השוטרים מציינים כי כשראו אותך חולף, המכשיר לא היה צמוד לאוזן, היה מרוחק ממך.
ת.הוא היה ליד הרגל שלי
ש.אתה אומר שהם לא ראו אותך מחזיק
ת. לא ראו אותי מחזיק ביד, לא החזקתי ביד בכלל. רשמתי הודעה על הרגל.(עמוד 3 לפרוטוקול שורות 13-17).
בחקירתו הנגדית, הודה הנאשם כי אחז בטלפון הנייד בעת שהרכב היה בתנועה ובכך בעצם הודה בביצוע העבירה המיוחסת לו בכתב האישום:
"ש. אתה אומר כי היית לפני הרמזור, הטל' היה על הרגל. איך הגיע לרגל אם אתה אומר שאתה לא נוהג לנסוע כך?
4
ת. שמתי אותו על הרגל
ש. מתי?
ת. במהלך הנסיעה.." (עמוד 3 לפרוטוקול שורות 32-36).
שני עדי התביעה העידו כי הבחינו בנאשם אוחז במכשיר בטלפון הנייד תוך כדי נסיעה והנני נותנת אמון מלא בגרסתם שלא נסתרה.
הנאשם הודה כי הניח את הטלפון הנייד על רגלו בעת שהרכב היה בתנועה.
סוף דבר
לאור כל האמור לעיל, לאחר ששמעתי את עדויות התביעה ועדות הנאשם ובחנתי את המסמכים אשר הוגשו בפניי, הנני מעדיפה את גרסת המאשימה על פני גרסתו של הנאשם.
הנני מוצאת את הנאשם אשם בעבירה המיוחסת לו בכתב האישום ומרשיעה אותו בהתאם.
ניתנה והודעה היום ג' תמוז תשע"ד, 01/07/2014 במעמד הנוכחים.
|
טל אוסטפלד נאוי, שופטת |
[פרוטוקול הושמט]
גזר דין
הנאשם הורשע לאחר שמיעת ראיות בעבירה של נהיגה ושימוש בטלפון שלא באמצעות דיבורית.
הנאשם מחזיק ב רישיון נהיגה משנת 93 לחובתו 35 הרשעות.
לא אחת נפסק כי משויתר הנאשם על זכותו לשלם את הקנס המקורי, ביקש להשפט, אין בית המשפט כבול בגזר דינו לעונש הקנס המקורי.
5
לחובת הנאשם 7 הרשעות בעבירות זהות של שימוש בטלפון בעת שהרכב היה בתנועה. מדובר בפעם השמינית בה נוהג הנאשם ומשתמש בטלפון הנייד שלא כחוק.
משנחשפו בפני בית משפט הרשעותיו הקודמות של הנאשם ובכללן העבירות הזהות, הנני גוזרת על הנאשם את העונשים הבאים:
דנה את הנאשם לתשלום קנס בסך 1500 ₪ או 100 ימי מאסר שיישא תמורתם.
הקנס ישולם תוך 30 יום מהיום.
הנאשם הונחה לגשת למזכירות לקבלת שובר תשלום.
הנני פוסלת את הנאשם מלקבל או מלהחזיק רישיון נהיגה לתקופה של 30 יום.
על הנאשם להפקיד רישיון נהיגה במזכירות בית המשפט גם ללא הפקדה הרי שהנאשם פסול מלנהוג אולם הפסילה תחשב מיום ההפקדה בלבד.
הנני פוסלת את הנאשם מלקבל או מלהחזיק רישיון נהיגה לתקופה של חודשיים
וזאת על תנאי למשך שנתיים והתנאי הוא שלא יעבור אותה עבירה בה הורשע או עבירות תוספת ראשונה ושנייה.
זכות ערעור תוך 45 יום.
ניתנה והודעה היום ג' תמוז תשע"ד, 01/07/2014 במעמד הנוכחים.
|
טל אוסטפלד נאוי, שופטת |
הוקלדעלידיסיגלקדוש
