1

בפני בקשה לביטול פס"ד.

הדיון נקבע בתחילה ליום 15.3.20, אולם נדחה בשל אילוצי ביהמ"ש ליום 6.9.20, ובהמשך ליום 15.11.20.

הנשם זומן כחוק לדיון ביום 15.11.20, קיים אישור מסירה לפיו הזימון נמסר לידי אחותו.

הנאשם לא התייצב לדיון ביום 15.11.20 בפני כב' הש' נוריאלי, אשר לפנים משורת הדין ובשל מצב הקורונה, החליט על דחיית הדיון ליום 23.2.21 , כאשר הזימון לדיון יתבצע ע"י המשטרה.

הנאשם זומן כחוק לדיון ביום 23.2.21, בפני הוצג אישור מסירה חתום ע"י הנאשם לפיו ביום .27.1.21 קיבל את הזימון לדין לידיו וזאת לאחר ששוטר נשלח לזמנו.

בדיון בפניי הנאשם לא הכחיש את קבלת הזימון ואף לא התכחש לכך כי החתימה על אישור המסירה אכן היא חתימתו, כל שטען היה שאיננו זוכר כי קיבל את הזימון וכי יכול להיות שהתבלבל ולכן לא התייצב לדיון.

אין מקום לקבל טענתו, הנאשם זומן כחוק, באחריות הנאשם היה להתייצב לדיון ומשלא עשה זאת ללא כל סיבה מוצדקת ובהעדר כל טענה כי אי התייצבותו נבעה מהעדר רשלנותו, אין מקום לביטול פסה"ד.

אשר לאמירותיו הסתמיות של הנאשם בבקשתו בכתב כי איננו אשם וכי יש לו ראיות - בכך אין כדי לגרום לביטול גזה"ד מחמת החשש לעיוות דין.

ע"פ רע"פ 9142/01 סוריא איטליא על הנאשם המבקש לבטל פסה"ד לצרף מכלול ראיותיו כדי ליצור תשתית ראיתית לכאורית.

2

אין באמור בבקשה כדי ליצור חשש לעיוות דין.

העונש שהוטל על הנאשם הולם את העבירה לנוכח עבירה קודמת זהה של הנאשם ובהתאם למדיניות הענישה המצוטטת בגזה"ד.

הבקשה נדחית.

ניתנה היום, כ"ט תשרי תשפ"ב, 05 אוקטובר 2021, בהעדר הצדדים.