1

הנאשמת עתרה לביטול פסק דין שניתן בהעדר התייצבות כמפורט בהחלטתי מיום 17.12.19 והמאשימה התנגדה לבקשה.

לאחר ששקלתי את טענות הצדדים, החלטתי לקבל את הבקשה לביטול פסק הדין, תוך חיוב הנאשמת בהוצאות.

מקובלת עליי עמדת המאשימה באשר להיעדר סיבה לאי התייצבות. קיים אישור בדבר המצאה של ההזמנה לדיון לנאשמת, לתיבת הדואר הרשומה על שמה, וטענתה הכללית כי לא זומנה אינה נתמכת בתצהיר ואין בה כדי לסתור את האמור באישור הדואר.

מנגד, הנאשמת מעלה הגנה טובה לכאורה, אשר אם תוכח יש בה כדי להביא לזיכויה מהאישום נגדה, ויש אדם המקבל על עצמו אחריות לנהיגה במועד הרלוונטי. במקרה כזה סבורני כי האינטרס הציבורי מחייב העדפת העמדה לדין של הנהג הנכון ולא הטלת קנס גבוה על תאגיד להעשרת אוצר המדינה.

אשר על כן, פסק הדין שניתן בהעדר התייצבות ביום 17.12.2017 מבוטל.

הנאשמת תישא בהוצאות בסך 800 ש"ח לתשלום בתוך 60 יום.

2

מאחר ופסק הדין בוטל, יובא התיק בפני כב' השופטת דוידי למתן הוראותיה באשר להמשך ההליך.

ניתנה היום, כ"ט טבת תש"פ, 26 ינואר 2020.