1

בעניין: בקשה לביטול פסק דין.

1.         בפניי בקשה לביטול פסק דין שניתן בהיעדר המבקש ביום 6.11.17 (להלן: "פסק הדין").

2.         במסגרת פסק הדין הורשע המבקש בעבירות של נהיגת רכב ללא רישיון נהיגה תקף וללא ביטוח תקף (רישיון הנהיגה פקע ביום 28.3.09), עבירות מיום 25.1.17. על המבקש נגזרו העונשים הבאים: פסילה בפועל למשך 8 חודשים, פסילה על תנאי של 3 חודשים למשך 3 שנים וקנס בסך 2,200 ₪.

3.         ב"כ המבקש טען כי לילה לפני הדיון הוא חלה באופן פתאומי וסבל מחום גבוה והיה מרותק למיטתו ועל כן נבצר ממנו להגיע לדיון או לבקש מחבר למקצוע להופיע במקומו. טען כי גם נבצר ממנו ליידע את המבקש אודות מחלתו על אף שהמבקש המתין לו בבית המשפט ולא ידע לאן לפנות. לאור האמור ביקש לבטל את פסק הדין על מנת שלא ייגרם עיוות דין לנאשם.

2

4.         ב"כ המשיבה התנגדה לבקשה וטענה כי אינה נתמכת במסמך כלשהו.

5.         במענה להתנגדות ב"כ המשיבה, ב"כ המבקש הוסיף וטען כי נבצר ממנו להגיע לדיון עקב מצבו הרפואי וכי אשתו, אחות מוסמכת במקצועה, טיפלה בו וכי כעבור יומיים מצבו השתפר ועל כן לא ביקר אצל הרופא ולא יכול לצרף מסמך רפואי התומך בבקשתו.

6.         בתצהיר שהגיש המבקש הוא טען, כי ביום 6.11.17 התייצב בבית המשפט והמתין לב"כ אך האחרון לא הגיע. טען כי על אף ניסיונותיו החוזרים והנשנים לא הצליח להשיג את בא כוחו בטלפון. טען כי רק כעבור שעה של ניסיון ליצור קשר טלפוני עם בא כוחו ענתה בת זוגו של עורך הדין ומסרה שהוא חולה מאד ולא יוכל להגיע לדיון. טען כי בא כוחו חזר אליו מאוחר יותר טלפונית ומסר לו שינסה להסתדר אחרת יגיש בקשה לבית משפט בהתאם. טען כי שאל עו"ד אחר שנכח במקום מה עליו לעשות אך מאחר ולא היה לו מספר תיק "לא הסתדר" כלשונו וחזר לביתו.

7.         ב"כ המשיבה, בתגובה למסמכים אשר צורפו לאחר הגשת הבקשה, עמד על התנגדותו לביטול פסק הדין. טען כי הבקשה אינה מפרטת סיכויי הגנה. טען כי ההרשעה בעבירות המיוחסות למבקש יחד עם נימוקי בקשת הביטול אינם מצביעים על עיוות דין כלשהו ועל כן ביקש לדחות הבקשה.

8.         לאחר ששקלתי טענות הצדדים החלטתי לקבל הבקשה, לפנים משורת הדין, ובכפוף לתשלום הוצאות.

9.         על פי סעיף 130(ח) לחסד"פ בית המשפט רשאי, על פי בקשת הנאשם, לבטל את פסק הדין בהתקיים אחד משני תנאים: סיבה מוצדקת לאי התייצבותו לדיון או גרימת עיוות דין כתוצאה מהותרת פסק הדין על כנו (ראו בנדון: רע"פ 9142/01 איטליא נ' מ"י, פ"ד נז(6) 793; רע"פ 7709/13 סאסי נ' מ"י, ניתן בתאריך 28.11.13).

3

10.       טענת ב"כ המבקש כי חלה באופן פתאומי באופן שנבצר ממנו להגיע לדיון, אינה נתמכת במסמך רפואי כלשהו ואף אינה מסבירה מדוע לא הגיש בקשה מתאימה לבית המשפט במועד הרלבנטי, אך אני מקבלת את הסבריו כי לא ניגש לבדיקה רפואית ועל כן לא צירף אישור רפואי. טענת המבקש כי התייצב בבית המשפט ביום הדיון אך לא ידע לאן לפנות אמנם אינה מניחה את הדעת, אך היא נתמכת בתצהירו של המבקש. עוד יצויין כי הבקשה לביטול פסק הדין הוגשה כבר למחרת הדיון, ביום 7.11.17.

11.       ב"כ המבקש לא העלה טענות הגנה ולא פירט כיצד הותרת ההחלטה על כנה תגרום עיוות דין למבקש. עם זאת, בנסיבות העניין ובמיוחד נוכח מועד הגשת הבקשה, מצאתי כי יש מקום ליתן למבקש יומו בבית המשפט ולו על מנת להסיר את החשש מפני עיוות דין, אולם זאת בכפוף לחיוב המבקש בתשלום הוצאות לטובת המדינה.

12.       סיכומו של דבר, אני מקבלת את הבקשה ומורה על ביטול פסק הדין על כל החיובים הנובעים ממנו, בכפוף לחיוב המבקש בתשלום הוצאות לטובת המדינה בסכום של 1,500 ₪, אשר ישולמו על ידי המבקש עד ליום 22.4.18 שאחרת - יוותר פסק הדין על כנו.

13.       בכפוף לתשלום ההוצאות כאמור יבוטל פסק הדין ויקבע מועד להקראה.

המזכירות תעביר תיק זה לעיוני לאחר תשלום ההוצאות או ביום 22.4.18 לפי המוקדם מבין השניים.

המזכירות תעביר עותק החלטתי זו לצדדים.

ניתנה היום, י"ג ניסן תשע"ח, 29 מרץ 2018, בהעדר הצדדים.