1

1.         בפניי בקשה לביטול פסק דין שניתן בהיעדר המבקש ביום 14.11.17 (להלן: "פסק הדין").

2.         במסגרת פסק הדין הורשע המבקש בעבירות של נהיגה ללא ביטוח וללא רישיון רכב תקפים ונגזרו עליו קנס בסך 1,800 ₪ ופסילה על תנאי של חודשיים למשך שלוש שנים.

3.         המבקש טען כי רישיון הסחר של הקטנוע בו נהג תקין ותקף אך כאשר עצר אותו השוטר היה עליו את רישיון הסחר הקודם אשר לא היה בתוקף. צירף לבקשתו הודעת דוא"ל מיום 21.6.17 ובו נכתבה הודעה לסוחרים כי רישיון הסחר הוארך עד ליום 1.10.17. באשר לסיבת אי התייצבותו לדיון, טען כי איבד את הזימון לדיון וכי לא עלה בידו לברר את מועד הדיון.

4.         המשיבה לא הגישה תגובה לבקשה.

5.         לאחר ששקלתי טענות הצדדים החלטתי לקבל הבקשה בכפוף לתשלום הוצאות.

2

6.         על פי סעיף 130(ח) לחסד"פ בית המשפט רשאי, על פי בקשת הנאשם, לבטל את פסק הדין בהתקיים אחד משני תנאים: סיבה מוצדקת לאי התייצבותו לדיון או גרימת עיוות דין כתוצאה מהותרת פסק הדין על כנו (ראו בנדון: רע"פ 9142/01 איטליא נ' מ"י, פ"ד נז(6) 793; רע"פ 7709/13 סאסי נ' מ"י, ניתן בתאריך 28.11.13).

7.         מטופס "אישורי מסירה" אשר צורף לדו"ח עולה כי הזימון לדיון נמסר לידי המבקש ביום 17.6.17, והמבקש אישר קבלתו בחתימתו. המבקש לא חלק על כך שהזימון לדיון התקבל לידיו, כאשר טענתו כי איבד את הזימון וכי לא עלה בידו לברר מועד הדיון, אינה עולה כדי סיבה מוצדקת לאי התייצבותו.

8.         יחד עם זאת, המבקש העלה טענת הגנה אפשרית ולפיה רישיון הסחר היה בתוקף במועד האירוע. בנסיבות אלה אני סבורה כי יש מקום ליתן לו יומו בבית המשפט על מנת להסיר את החשש מפני עיוות דין, בכפוף לחיוב המבקש בתשלום הוצאות לטובת המדינה.

9.         סיכומו של דבר, הריני לקבל את הבקשה ולבטל את פסק הדין, זאת בכפוף לחיוב המבקש בתשלום הוצאות לטובת המדינה בסך של 1,000 ₪, אשר ישולם על ידי המבקש עד ליום 28.3.18 שאחרת, יוותר פסק הדין על כנו.

עם ביטול פסק הדין ייקבע מועד לדיון הקראה.

            המזכירות תודיע לצדדים ותוודא קבלת ההחלטה בידי המבקש.

            לעיוני בהתאם.

ניתנה היום, י"ח אדר תשע"ח, 05 מרץ 2018, בהעדר הצדדים.