1

בפתח החלטתי אני מודיע כי החלטתי לזכות את הנאשם בתיק זה וזאת מחמת הספק.

כנגד הנאשם הוגש כתב אישום המייחס לו עבירה בניגוד לתקנה 28(ב) בתקנות התעבורה, תשכ"א-1961.

המדובר בעדות של עד יחיד (ע.ת 1) , שוטר אשר לפי עדותו הבחין בנאשם כאשר הוא חולף על פניו בעודו עומד בסמוך לצומת להבים, ולטענתו ראה את הנאשם נוהג כאשר מכשיר טלפון צמוד לאזנו.

השוטר ביצע פרסה, נסע אחר רכב הנאשם, פנה אחריו לכיוון צפון והורה לו לעצור בצד הדרך.

אין מחלוקת כי למעט הרגע בו חלף הנאשם בנסיעה על פי השוטר, כאשר ביניהם נתיב נסיעה שלם, לא ראה השוטר פעם נוספת את הנאשם כאשר הוא אוחז מכשיר טלפון בידו.

אין לאותה עדות של ע.ת 1 הנשענת על מבט רגעי לכיוון רכב נוסע כל ראייה תומכת של עדות ראייה נוספת.

אין תיעוד מצולם של האירוע ומנגד הנאשם עצמו הכחיש למן הרגע הראשון כי אחז במכשיר הטלפון, כי דיבר בו או כי עשה בו כל שימוש שלא באמצעות דיבורית.

למען האמת, מצאתי את עדות השוטר בפני אמינה לחלוטין.

לא מצאתי כל סתירה מהותית בדבריו ולא מצאתי כל אינדיקציה לפיה בדה את האירוע מליבו.

2

יחד עם זאת, גם בעדותו של הנאשם לא מצאתי סימן מובהק לאי אמירת אמת. ברור לחלוטין כי לנאשם אינטרס לשכנע כי לא ביצע את העבירה, אך למן הרגע הראשון אחז הנאשם ללא עוררין בעמדה לפיה לא ביצע כל עבירה, כך בתגובתו הראשונה לשוטר, כך בישיבת ההקראה וכך במהלך חקירתו הנגדית אשר לא חשפה כל אמירה מהותית המערערת את גרסתו.

בע"פ 7220/05 , האני נימר נגד מדינת ישראל, (פורסם במאגר נבו) קבע בית המשפט העליון לעניין קימו של ספק סביר:
"ספק סביר מתקיים כאשר ניתן להסיק מהראיות מסקנה המתיישבת עם חפות הנאשם שהסתברותה אינה אפסית אלא ממשית. גם כאשר גרסה מרשיעה נמצאת אמינה בעיני בית המשפט, על ביהמ"ש לשקלל בזהירות את משקלן של התמיהות הנותרות, ולבחון האם יש בהן כדי להעלות ספק סביר, או שמא הן מצויות בשוליו של האירוע העברייני, ואינן מטילות ספק בגרעין המהותי המפליל המצוי בתשתית הראייתית שניתן בה אמון."

המאזניים נותרו מאוזנות בתיק זה, ואין באפשרותי להעדיף גרסה אחת על פני השנייה.

בהחלט יתכן כי הנאשם ביצע את העבירה לה טוען השוטר, אך אין בידי המדינה ראיות מספיקות מעבר לכל ספק סביר המוכיחות בוודאות הנדרשת להליך פלילי ביצוע עבירה זו מטעם הנאשם.

אני מחליט לזכות את הנאשם מחמת הספק.

ניתנה היום, י' ניסן תשע"ד , 10 אפריל 2014, במעמד הצדדים