1

בקשה לביטול הכרעת דין שניתנה עקב אי התייצבות הנאשם לדיון.

1.         הנאשם הואשם בעבירה של נהיגת רכב בשכרות. הוא הוזמן כדין לדיון בעניינו, לא התייצב ועל כן הורשע בהיעדרו.

2.         ב"כ הנאשם טוען כי הנאשם היה טרוד בעניינים אישיים ודבר הדיון השתכח ממנו. לעניין הגנת הנאשם בפני האישום נאמר כי לנאשם טענות בעניין "זמנים, בדיקות, תקינות וכיו"ב". הנאשם סבור גם כי העובדה שההליך לא הסתיים אלא הגיע לשלב הכרעת הדין בלבד מצדיקה לשקול בחיוב את ביטול הכרעת הדין.

3.         התביעה טוענת כי אין הצדקה להיעתר לבקשה אם כי היא מותירה את ההכרעה לשיקול דעת.

דיון והכרעה

2

4.         החלטתי לקבל את הבקשה כפוף לתשלום הוצאות בסך 600 ₪ לטובת אוצר המדינה עד 20.6.18. הנסיבות שהובילו להשתכחות הדיון מלב הנאשם לא פורטו ועל כן לא ניתן לקבוע כי אלה הצדיקו את אי התייצבותו. בדומה לא פורט קו ההגנה של הנאשם. טענות בעלמא בעניין "זמנים, בדיקות, תקינות וכיו"ב" ללא פירוט וללא התייחסות לראיות שבידי התביעה אינן מאפשרות לראות בדחיית בקשה זו כמי שעשויה לגרום עיוות דין לנאשם. אי סיום ההליך בגזר דין אינה מהווה טעם המצדיק בפני עצמו, ללא טעם אחר כפי שהראיתי לעיל, את גלגול המראות לאחור וביטול הכרעת הדין.

5.         משעה שהתביעה הותירה את ההכרעה לשיקול דעתי ומשעה שהתביעה גילתה דעתה, על ידי בקשת צו הבאה, כי בכוונתה לעתור לעונש חמור בעניינו של הנאשם, סברתי כי ראוי לתת לנאשם הזדמנות מלאה להתגונן בפני האישום. לצורך כך, מצאתי לבטל כפוף לאמור לעיל, את הכרעת הדין.

ניתנה היום, י"ח אייר תשע"ח, 03 מאי 2018, בהעדר הצדדים.