1

1.         לפניי בקשה לביטול פסק דין שניתן בהיעדר המבקש ביום 18.9.19 (להלן: "פסק הדין").

2.         במסגרת פסק הדין הורשע המבקש בעבירה של שימוש בטלפון נייד בזמן נהיגה ונגזר עליו קנס בסך 1,500 ₪.

3.         המבקש טען כי הגיש בקשה להישפט וקיבל אישור כי בקשתו התקבלה אך מעולם לא קיבל זימון לדיון. טען כי הוא נשוי ומתגורר עם הוריו וכי יש להם תיבת דואר משותפת. טען כי אביו בודק את הדואר באופן קבוע והוא תמיד מעביר את דברי הדואר למבקש. טען כי בבקשתו להישפט רשם את כתובתו המדויקת עם מס' ת.ד. ואף ביקש לציין את שמו המלא הכולל את שם אביו, וזאת על מנת שהזימון לא יגיע למישהו עם שם דומה שכן מדובר בשם נפוץ בכפר. טען כי מבירור עם אביו נמסר לו כי מעולם לא התקבלה הודעה על דואר רשום או הזמנה לדיון. טען כי יש לו טענות הגנה טובות וביקש לקבל יומו בבית המשפט.

4.         ב"כ המשיבה התנגדה לבקשה וטענה כי אישור המסירה חזר בציון "לא נדרש" ועל פי תקנה 44 לתקנות סדר הדין הפלילי מדובר בהמצאה כדין. צירפה את בקשת המבקש להישפט וטענה כי הכתובת המצוינת בבקשה זהה לכתובת אליה נשלח הזימון.

2

5.         לאחר ששקלתי טענות הצדדים החלטתי לדחות הבקשה.

6.         על פי סעיף 130(ח) לחסד"פ בית המשפט רשאי, על פי בקשת הנאשם, לבטל את פסק הדין בהתקיים אחד משני תנאים: סיבה מוצדקת לאי התייצבותו לדיון או גרימת עיוות דין כתוצאה מהותרת פסק הדין על כנו (ראו בנדון: רע"פ 9142/01 איטליא נ' מ"י, פ"ד נז(6) 793; רע"פ 7709/13 סאסי נ' מ"י, ניתן בתאריך 28.11.13).

7.         משלוח הזמנה באמצעות דואר רשום מקים "חזקת מסירה" כאשר על הנמען מוטל הנטל להוכיח כי לא קיבל את ההודעה מסיבות שאינן תלויות בו (ראו לעניין זה רע"פ 8626/14 סמארה נ' מ"י, 10.2.15 וכן רע"פ 106/15 קריב נ' מ"י, 20.1.15).

מאישור המסירה עולה כי הזימון לדיון נשלח לכתובתו של המבקש, וחזר בציון "לא נדרש". על פי תקנה 44א לתקנות סדר הדין הפלילי, התשל"ד -1974, מדובר בהמצאה כדין גם בלא חתימה על אישור המסירה, ומכאן שקמה חזקת המסירה. מעיון בבקשת המבקש להישפט עולה כי הכתובת אותה ציין המבקש על גבי הבקשה זהה לכתובת המופיעה על גבי אישור המסירה. בנסיבות אלה, המבקש לא הוכיח כי לא קיבל את דבר הדואר מסיבות שאינן תלויות בו ומכאן שלא הפריך את חזקת המסירה.

יש לציין כי מעיון בתיק האלקטרוני עולה כי הודעה על פסק הדין נשלחה לאותה כתובת ובהיעדר הנמען נמסר למי שגר עימו בבית ונראה כי מלאו לו 18 שנה, ומכאן שהמבקש יכול לקבל דברי דואר לכתובת זו ללא קושי.

8.         מעבר לכך, המבקש לא הציג טענות הגנה כלשהן ואף לא פירט כיצד הותרת פסק הדין על כנו תגרום לו עיוות דין. עוד יש לציין כי העונש שנגזר על המבקש, בשים לב לעברו התעבורתי, אינו חורג ממתחם הענישה הנהוג לעבירה מסוג זה.

9.         לאור כל האמור לעיל הבקשה נדחית.

10.       בשים לב לדחיית הבקשה, ההחלטה על עיכוב ביצוע פסק הדין מבוטלת.

            הקנס האמור בגזר הדין ישולם עד לתאריך 15.1.20.

3

11.       המזכירות תעביר עותק החלטתי זו לצדדים.

ניתנה היום, י"ב כסלו תש"פ, 10 דצמבר 2019, בהעדר הצדדים.