1

גזר דין

בקביעת מתחם העונש ההולם, העיקרון המנחה הוא עקרון ההלימה בין חומרת המעשה בנסיבותיו ומידת אשמתו של הנאשם ובין העונש המוטל עליו.

כאשר, מדיניות הענישה אמורה להרתיע מפני בצוע עבירות נוספות ולהעביר מסר ברור על מי שבהתנהגותו פוגע בערך החברתי שהינו פגיעה בביטחון הציבור וסיכון המשתמשים בדרך.

הנאשם הורשע על פי הודאתו בנהיגת רכב במהירות של 106 קמ"ש במקום 50 קמ"ש.

המדובר במהירות שהיא למעלה מכפולת המהירות המותרת.

התביעה ביקשה לגזור על הנאשם עונש פסילה ממושך, קנס ותנאי וטענה ל-5 חודשי פסילה.

הסנגור ביקש להתחשב בהודיה, בכמות החריגה מעל גבולה העליון של "ברירת המשפט" ובנסיבותיו של הנאשם.

כמו כן, נטען לכשלים באכיפה.

הנאשם הביע חרטה והסביר טעותו.

מתחם ענישה נע בין פסילה של 7 חודשים לבין 16 חודשים.

2

מדובר בחריגה משמעותית מן המהירות המותרת. לא נפסל מנהלית.

לאחר שנתתי דעתי, לטיעוני הצדדים וכשאינני מתעלמת מהודאת הנאשם באשמה ומן הצורך לעסוק בפרנסת משפחתו הענפה, הריני גוזרת העונשים הבאים -

-          הנני דנה את הנאשם לתשלום קנס בסך 1800 ₪ או 30 ימי מאסר שיישא תמורתם.

הקנס ישולם תוך 90 ימים.

-          הנני פוסלת את הנאשם מלקבל או מלהחזיק רישיון נהיגה לתקופה של 140 יום.

ריצוי הפסילה נדחה עד 60 יום.

-          הנני פוסלת את הנאשם מלקבל או מלהחזיק רישיון נהיגה לתקופה של 3 חודשים וזאת על תנאי למשך 3 שנים.

זכות ערעור כחוק.

מזכירות נא לשלוח לצדדים.

ניתן היום, י"ט חשוון תשע"ח, 08 נובמבר 2017, בהעדר הצדדים.