1

בפני בקשה לביטול פסק דין אשר ניתן כנגד המבקש בהעדרו לאחר שזה לא התייצב למשפטו

ביום 23.12.13.

המבקש טוען כי לא קיבל כל זימון למשפט וכן טוען כי יש לו טענות הגנה טובות כנגד האישום המיוחס לו.

המדינה בהתנגדותה לבקשה, סרקה את אישור הדואר הרשום המוכיח לטענתה כי המבקש זומן כדין למשפטו ולא התייצב.

עיון באישור הדואר הרשום שהציגה המדינה, מראה כי המבקש זומן למשפטו באמצעות זימון אשר נשלח אליו לרחוב בילינסון 4 חיפה (אישור דואר רשום RR000586413H4) לפי בקשתו.

בהתאם למסמך זה שהציגה המדינה, חזר אישור זה לשולח כ"לא נדרש" ובהתאם לחוק (תקנה 44א

בתקנות סדר הדין הפלילי) יש במסמך זה כדי לבסס חזקת מסירה כדין למבקש.

עצם העובדה כי המדינה הוכיחה משלוח הזימון בדואר רשום למבקש מעבירה את הנטל למבקש להראות מדוע לא דרש את הזימון אשר נשלח אליו בבית הדואר.

למעט טענה לפיה לא קיבל הזימון, לא הסביר המבקש מדוע לא דרש את דבר הדואר הרשום בבית הדואר הקרוב לביתו כאשר המדינה הוכיחה כי זה נשלח לכתובת הנכונה.

למעשה לא עמד המבקש בנטל להראות כי אי ההתייצבות אינה נובעת מהתנהלות שלו עצמו.

2

בנוסף, ולמעט טענה כללית לפיה למבקש הגנה טובה כנגד האישום, לא הראה המבקש בכל דרך כי נגרם לו עיוות דין מעצם הרשעתו.

בנסיבות אלה, לא הצליח המבקש להראות כי מתקיים אחד התנאים שנקבעו בפסיקה לצורך ביטול פסק דין שניתן בהעדר נאשם.

למבקש עצמו 18 הרשעות תעבורה קודמות ואף שעברו התעבורתי רחוק מלהיות נקי, נגזר עליו קנס המינימום הקבוע בחוק ביחס לעבירה בגינה הורשע.

בנסיבות אלה, לא נגרם גם כל עיוות דין ביחס לענישה שנגזרה.

אני מחליט לקבל את התנגדות המדינה וקובע כי פסק הדין יישאר ללא שינוי.

ניתנה היום, י"ז אדר תשע"ד, 17 פברואר 2014, בהעדר הצדדים.