בקשה לביטול פסק דין שניתן בהיעדרו של הנאשם.

לאחר עיון ושקילה נחה דעתי כי דין הבקשה להידחות, על אף היעדר תגובה מעם המאשימה.

המסמך שהוצג מלמד על כאבים בשן וסתימה שבוצעה, במועד הדיון. אין באמור כדי להצדיק את אי ההתייצבות בשעת הדיון (9:30), או לאחר מכן עד השעה שבה התקיים הדיון בפועל (13:23).

מעבר לכך, לא ברור מדוע הנאשם לא דאג לברר מיד לאחר מכן מה עלה בגורל הדיון ולהגיש הבקשה באופן מידי.

נוכח האמור, אני קבוע כי אין הצדקה לאי התייצבותו של הנאשם ולכל הפחות יש שיהוי ניכר בהגשת הבקשה (שכידוע יש להגישה תוך 30 ימים מיו הידיעה על פסק הדין).

בנוסף, טענת הנאשם כי לא ידע שהרכב אסור לו לנהיגה אינה מלמדת על חשש לעיוות דין. המדובר בעבירה מסוג של אחריות קפידה והנאשם לא הראה כי עשה כל אשר ניתן על מנת להימנע מביצוע העבירה. הרי ברור שאם רק היה מביט ברישיון הרכב היה אמור לדעת כי רכב זה אסור לו לנהיגה.

מעבר לכך, העונש שהוטל על הנאשם כולל את פסילת המינימום והפעלתן של 3 פסילות מותנות, אחת מהן אף הופעלה באופן חופף. מכך ברור שאין בעונש (שהוחל בביצועו ביום 8.06.23) משום עיוות דין.

הבקשה נדחית ופסק הדין יעמוד על כנו.

זכות ערעור כחוק.

להודיע לצדדים.

ניתנה היום, כ"ב אב תשפ"ג, 09 אוגוסט 2023, בהעדר הצדדים.