1

נוכחים:

ב"כ המאשימה עו"ד כתר

הנאשם בעצמו

הכרעת דין

כנגד הנאשם הוגש כתב אישום בגין עבירה של עצירת רכב באופן שיש בו הפרעה לתנועה בניגוד לתקנה 71 (1) לתקנות התעבורה.

מכתב האישום עולה כי העבירה בוצעה בתאריך 03.11.12 בשעה 11:50 או בסמוך לה עת עצר הנאשם את רכבו הפרטי מ.ר 82-281-25 (להלן:"הרכב") בכביש 55 נבי אליאס באופן שיש בו משום הפרעה לתנועה.

 
הכפירה:

בישיבת ההקראה בתאריך 19.02.14 כפר הנאשם. בטענה שלא עמד בחניה כפולה אלא עמד במקום שמיועד לחניה.

פרשת התביעה:

עת/1 - רס"מ דהן שמעון ערך והגיש את ת/1 הודעת תשלום קנס.

סיפר שביצע אכיפה בכביש 55 כפר נבי אליאס, על פי תלונה על הפרעה לתנועה, המדובר בכביש שחוצה את הכפר ובו ישנן חנויות מצד ימין ושמאל ושול שאינו מאפשר חניה. לגרסתו חלקו האחורי שמאלי של רכב הנאשם הפריע לתנועה ולכן נרשם לו דוח, ולפני רישום הדוח כרז לרכבים ונתן זמן סביר להזיז את הרכבים כאשר לכל הרכבים שחנו נרשם דוח. מוסיף כי המדובר בשול המסומן בפס צהוב ורק רכב תקוע יכול לעמוד שם.

עת/2 מנחם אבידר ערך והגיש את ת/2 - דוח זכרון דברים - סיפר כי הוא אבטח את השוטר בזמן רישום הדוח.

2

בת/2 ציין כי עמדו רכבים בשול הדרך תוך הפרעה לתנועה, לאחר שעת/1 כרז ואיש לא ניגש להזיז את הרכב נרשמו דוחות, רשם דוח למונית שחנתה על השול הימני.

פרשת ההגנה :

הנאשם בחר להעיד וסיפר כי:

חנה את המונית על השול והלך לקנות ברז, הגיש תמונה נ/1 בה סימן היכן חנה רכבו. טוען כי לא היה שילוט האוסר חניה ומוסיף כי במקום חניות ובכל מקום שיש מדרכה עומדים ליד המדרכה. טוען שלא שמע שהשוטר כרז.

דיון והכרעה:

לאחר ששמעתי את עדותם של עדי התביעה, ואת עדותו של הנאשם, שקלתי את טענותיהם, התרשמתי מהופעתם בבית המשפט בפניי, עיינתי במסמכים שהוגשו, מצאתי כי עובדות כתב האישום הוכחו בפניי מעל לכל ספק סביר ואנמק:

אין מחלוקת לגבי הזמן, המקום ועל כך שהנאשם החנה את רכבו במקום.

המחלוקת הינה האם הנאשם עצר את רכבו באופן שיש בו משום הפרעה לתנועה.

על פי גרסת התביעה כפי שעולה מת/1 ות/2 הנאשם עצר את רכבו באופן שהפריע לתנועה.

עת/1 פירט את אופן ההפרעה לתנועה שהנאשם החנה את המונית כאשר חלקה האחורי שמאלי מפריע לתנועה.

מתמונה שצירף הנאשם נ/1 בה סימן ב- X את מקום חניית רכבו, ניתן לראות רכבים חונים בסמוך לחנויות תוך חסימת מעבר הולכי רגל במקום, ומהסימון ניתן לראות כי הנאשם עצר על נתיב הנסיעה ואכן רכבו היווה הפרעה לתנועה.

אציין כי טענת הנאשם כי אין במקום תמרור האוסר על החניה, אין בכך בכדי לאפשר חניה בצורה המפריעה לתנועה.

3

לאור כל האמור לעיל מצאתי לקבל את גרסת התביעה אשר נתמכה ברישום שנערך בעת האירוע, גרסתה הייתה תקינה ועקבית, אשר על כן מצאתי להרשיע את הנאשם בעובדות כתב האישום המיוחסות לו.

ניתנה והודעה היום כ"ד תמוז תשע"ד, 22/07/2014 במעמד הנוכחים.

[פרוטוקול הושמט]

גזר דין

הנאשם הורשע לאחר ניהול הוכחות בביצוע עבירה של עצירת רכב באופן שיש בו משום הפרעה לתנועה.

מדובר בברירת משפט, קנס מקורי בסך 250 ₪.

לנאשם רישיון נהיגה משנת 71', צבר לחובתו 47 הרשעות קודמות. לקולא אציין כי עבירה אחרונה משנת 2011.

לא ניתן לזקוף לזכותו של הנאשם את הודאתו בהזדמנות ראשונה.

לאחר ששקלתי את הנתונים הנ"ל, מצאתי לגזור על הנאשם את העונשים הבאים:

קנס בסך 500 ש"ח או  15 ימי מאסר תמורתו.

תשלום הקנס בתוך   30 ימים.

הנאשם הונחה לגשת למזכירות לקבל שוברי תשלום.

4

אני פוסלת את הנאשם מקבל או מלהחזיק רישיון נהיגה לתקופה של חודש על תנאי למשך שנה והתנאי הוא שהנאשם לא יעבור אותה/ן עבירה/ות שעליה/ן הורשע או אחת העבירות המפורטות בתוספת הראשונה או בתוספת השנייה לפקודת התעבורה [נוסח חדש], תשכ"א - 1961 ויורשע בגינה.

זכות ערעור לבית המשפט המחוזי מרכז תוך 45 ימים מהיום.

ניתנה והודעה היום כ"ד תמוז תשע"ד, 22/07/2014 במעמד הנוכחים.

הוקלד על ידי ארית מליחי