1

לאחר העיון בבקשה ובתגובת המאשימה, סבורני שיש לקבל את הבקשה בכפוף ולפי ההוראות שלהלן;

באשר לזימונו של הנאשם, הרי שהנאשם הוזמן כדין ולא סתר את חזקת המסירה הקבועה בחוק. הטענה כי ישנן תקלות בדואר לא גובתה בראיה כלשהי לרבות בחלופת מכתבים עם רשות הדואר. ככל שהנאשם עבר לכתובת שבכותרת, עליו החובה להמציא אישור ממשרד הפנים המעיד על כך שהכתובת ממנה זומן שונתה על ידו או חוזה שכירות וראיות המעידות על מגוריו בכתובת אחרת. גם כאן, לא עמד הנאשם בנטל הרובץ על כתפיו.

יחד עם זאת, נפסק לא אחת, כי גם כאשר נאשם מתרשל ולא קיימת סיבה מוצדקת להיעדרותו, עדיין, חייב ביהמ"ש לבחון באם יש לבטל את פס"ד על מנת שלא להנציח חשש לעיוות דין. במקרה דנן, מעיון בבקשה עולה כי הנאשם מספק גרסה מפורטת, הטעונה, לכל הפחות, בדיקה ובירור עובדתי, ולכן, הותרת פסק הדין על כנו מבלי לברר את העובדות לאישורן, עלולה להנציח עיוות דין.

פסק הדין מבוטל כנגד תשלום הוצאות בסך 1000 ₪ לטובת אוצר המדינה.

2

קובע מועד להקראה ליום 22/4/14 שעה 09:00.

נאשם חייב בהתייצבות.

ניתנה היום, כ"ח אדר ב תשע"ד, 30 מרץ 2014, בהעדר הצדדים.