1

כלפי הנאשם הוגש כתב אישום אשר בו נטען כי הנאשם נהג במכונית בתאריך 6.7.13 בשעה 5:20 לפנות בוקר ברחוב ארלוזרוב בת"א בהיותו שיכור וזאת לכשבדגימה של אויר נשוף שלו נמצא עפ"י הטענה ריכוז של 470 מ"ג אלכוהול בליטר אויר נשוף.

בכתב האישום יוחסה לנאשם עבירה של נהיגה בשכרות בניגוד לסעיף 62 (3) לפקודת התעבורה יחד עם תקנה 169 ב' לתקנות התעבורה.

הנאשם - אשר בחר (כזכותו) לייצג את עצמו לאחר שהוסברו לו זכויותיו (ובהן דבר האפשרות גם לפנות לסניגוריה הציבורית, הזכות לעיין בחומר הראיות שבידי המשטרה והבאת עדים וראיות) כפר בישיבת ההקראה שנערכה ביום 5.12.13 בכך שהיה שיכור וביקש לקבוע מיד את התיק להוכחות.

הנאשם הודה בכך שנהג במקום ובזמן כמצויין בכתב האשום.

לנוכח כפירתו ובקשתו של הנאשם נקבע התיק להוכחות ואלה התקיימו בתאריך 27.5.14.

מטעם התביעה העידו בדיון ההוכחות שתי עדות תביעה כדלקמן:

2

השוטרת אנסטסיה מירננקו (ע.ת.1) אשר במסגרת עדותה הוגשו הזמנה לדין וכתב אישום (ת/1), דו"ח עיכוב (ת/2), הודעה לנאשם (ת/3) ודו"ח פעולה באכיפת איסור נהיגה בשכרות הכולל טופס תחקור חשוד (ת/4).

השוטרת מריה גומזוב (ע.ת.2) אשר במסגרת עדותה הוגשו פלטי כיול מכשיר הינשוף (ת/5), פלטי בדיקת ינשוף (עצמית) (ת/6) פלטי בדיקת ינשוף (נאשם) (ת/7 ת/8), דין וחשבון בדיקת שכרות (ת/9) ועותק תעודת בלון כיול (ת/10).

מטעם ההגנה העיד הנאשם (ע.ה.1).

בחורה שהיתה עם הנאשם בעת הבילוי והשתיה ובעת הנהיגה והעיכוב, לא הובאה ע"י הנאשם לעדות וכן לא הוגשה מטעמו של הנאשם כל ראיה נוספת (כגון מסמך או חוות דעת רפואית או אחרת).

לאחר שנתתי את דעתי לעדויות, לראיות, ולטיעוני הצדדים בסיכומיהם, מסקנתי היא כי דין הנאשם להרשעה בעבירה שיוחסה לו.

ואלה הם נימוקיה המפורטים של הכרעת הדין:

לא היתה כאמור מחלוקת על דבר הנהיגה של הנאשם במכונית במקום ובזמן כמפורט בכתב האישום.

לא באה גם מחלוקת מפי הנאשם על כי שהוא נדרש ליתן דגימה לבדיקת אלכוהול בגופו באמצעות מכשיר הינשוף וכי אכן גם נתן דגימה שכזו.

הנאשם לא חלק על דבר תקינות המכשיר - לא בדבר כפירתו אשר פרט, ולמעשה גם לא בשום מילה בחקירות הנגדיות שניהל, ואף לא באף מילה בסיכומיו.

3

הנאשם חזר וציין כי היתה לו תקשורת תקינה עם השוטרת על אתר. ציטוט:

ש.        "כלומר, ניתן לומר שלא היתה בעיית תקשורת בינך לבין השוטרת.

ת.        ברור שלא. לא היתה".

(מתוך עדות הנאשם בעמוד 9 שורות 15 עד 27 לפרוטוקול).

הנאשם אך טען בסיכומיו כי עשה לדבריו "קצת מחקר" וכי "צריכים להחליף פיה ודברים כאלה, אני לא יודע אם החליפו לי פיה".

(ציטוט מסיכומיי הנאשם בעמוד 13 שורות 7-8 לפרוטוקול).

אלא שלא זו בלבד שהנאשם בחר שלא להפנות לשוטרת (ע.ת.2) כל שאלה בענין דרך הפעלת המכשיר בחקירה הנגדית שניהל, אלא שגם מת/9 עולה כי בהחלט נעשה שימוש בפיה חדשה עבור כל נשיפה (וזאת לא נסתר בכל דרך במשפט).

ככלל ייאמר שהנאשם בחר לחקור נגדית את מפעילת הינשוף בקצרה וזאת למרות שהועמד לרשותו ביום הדיון כל זמן ללא הגבלה וגם הובהרה החשיבות של הדיון וחקירתן של העדות. (לציין עוד אגב כי בין דיון ההקראה לדיון ההוכחות אף הועמדה לרשות הנאשם הנכבד תקופת זמן ממושכת של כחצי שנה על מנת, במידה וכך יבחר, להתכונן לדיון ההוכחות, להתייעץ, לבדוק או לבקש קבלת ייצוג וכיוצ"ב).

אף לא נסתר בתיק זה דבר בדיקת כיול המכשיר עובר לבדיקה ולאחריה, כשם שלא נסתר דבר בדיקת נשיפה עצמית תקינה.

עוד לא נסתר כי היתה המתנה של למעלה מ-15 דקות טרם הבדיקה כנדרש אף לאחר שהנאשם הנכבד בחר בשלב מסויים להכניס מסטיק לפיו.

הנאשם הלין על כך שחתימת ע.ת. 2 איננה מופיעה בתחתית המסמך ת/9.

4

העדה הסבירה עם זאת כי מדובר בהשמטה מקרית והצביעה על כך שבאותו טופס עצמו היא רשמה את פרטיה וכי הנאשם גם הוא חתום על טופס זה.

אף לא נסתר שהעדה (כמו גם הנאשם) חתומים שניהם על פלט הבדיקה שנערכה לנאשם, וכי כתב ידה של העדה הנ"ל הוא בפלטים ובטפסים. לא מצאתי לפיכך באותה השמטה מקרית של חתימה בכדי לערער את המיכלול ואת המהות.

שתי השוטרות עשו עלי רושם עניני ואובייקטיבי.

עולה מהטפסים כי השוטרות גם הקפידו לרשום דברים מפי הנאשם אשר לא זו בלבד שניכר שלא יכולות היו הן להמציא מהרהורי ליבן ודמיונן כביכול, אלא גם דברים אשר לכאורה תומכים בענינו של הנאשם ובהם שהוא "לא מרגיש שיכור" , שהופעתו דווקא מסודרת, שנמסר מפיו כי יש לו ניתוח ברגל ימין (עת נדרש ללכת על קו במבחן המאפיינים) ; שנמסר מפיו כי "ידידה מאמריקה היתה בלי כסף ולא רציתי להשאיר אותה לבד במועדון", ועוד ועוד..

אין בידי לקבוע שהיה לשוטרות ענין לכתוב דברים שלא נאמרו מפי הנאשם (כגון ששתה שתי בירות גולדסטאר בשעה 5:00 "ושלא אכלתי כלום ודבר אחרון ששתיתי זה היה בירה וזה היה לפני המקרה").

בתיק זה מצויות אם כך תוצאות של בדיקה מדעית אשר נערכה ע"י מכשיר תקין ובידי מפעילה אשר לא נסתר דבר הפעלה נכונה ומיומנת על ידה של המכשיר.

אך זאת ועוד:

חיזוק לדבר השכרות ניתן למצוא בכך שהנאשם התנדנד בעמידה, לא הצמיד עקב לאגודל במבחן הליכה והתנהגותו היתה עליזה.

5

אין בפני מסמך רפואי מטעם ההגנה - שלא לומר חוות דעת רפואית - שהנאשם הינו בעל מגבלה רפואית שתגרום לו להתנדנד בעמידה. אף לא התרשמתי שהנאשם התנדנד בעמידה בפני במהלך הדיונים בבית המשפט, כשם שלא התרשמתי שהתנהגותו במהלך הדיונים היתה עליזה.

הנאשם גם הודה כאמור ששתה בירות בליל האירוע.

גם לא נסתר כי ריח חזק של אלכוהול שנדף מפיו של הנאשם על אתר (ת/4).

בכל אלה, ובכל הכבוד, יש כדי ,לכל הפחות, חיזוק לדבר השכרות.

כאמור, גם הידידה שהיתה עם הנאשם בעת האירוע, כמו גם איש מהחברים שהנאשם סיפר כי בילו עמו באותו לילה ויכולים היו אולי לתמוך בגירסתו אודות כמות האלכוהול ועיתוי השתיה, לא הובאו לעדות ע"י הנאשם, והנאשם אף לא פנה בכל בקשה לבית המשפט כדי לזמנם (כפי שהודע לו מבעוד מועד כאמור על זכויותיו), כשם שגם לא ביקש הנאשם כל דחיה של מועד ההוכחות (מעבר לכ-6 חודשים שניתנו מילא למועד ההוכחות) לשם הגעת עדים כלשהם מטעמו.

ובאשר לטענות הנאשם לעניין תקשורת, הנאשם עצמו ציין (עוד בישיבת ההקראה) כי העברית שלו מצויינת, ובכל הכבוד, כך גם היתה התרשמותי שלי.

כאמור, הנאשם עצמו אף העיד כי דיבר עם השוטרות בעברית וכי לדבריו גם ברור שלא היתה בעיית תקשורת בינו לבין השוטרות.

לאור כל אשר נסקר ופורט לעיל אין מנוס מלקבוע כי הוכחה כדבעי העבירה של נהיגה בשכרות ע"י הנאשם, וזאת עפ"י המימצא המדעי ולחילופין עפ"י ההתנהגות והמאפיינים , או כי לכל הפחות תומכים אלה האחרונים (ההתנהגות העליזה, ההתנדנדות בעמידה, הריח החזק של האלכוהול מהפה ודבר השתיה של בירות) ומחזקים את דבר המימצא המדעי.

הנאשם מורשע לפיכך בעבירה שיוחסה לו בכתב האישום.

ניתנה היום, 26.6.14 , במעמד הצדדים

6