1

כנגד הנאשמת נרשמה, ביום 28.5.17, הודעת תשלום קנס בגין אי ציות לחץ המסומן על גבי נתיב נסיעה (להלן - הדו"ח), עבירה על תקנה 36(ד) לתקנות התעבורה תשכ"א - 1961.

הנאשמת כפרה באישום המיוחס לה.

מטעם המאשימה, העידה רס"ר קורין חן גואטה, עורכת הדו"ח והוגש הדו"ח שסומן ת/1.

מטעם ההגנה, העידה הנאשמת והוגשו ץמונות, שסומנו נ/1 עד נ/4.

על פי גרסת המאשימה, ביום 28.5.17, בסמוך לשעה 08:55, נהגה הנאשמת ברכב בתל אביב, ברחוב הרכבת, מכיוון מערב לכיוון מזרח ובהגיעה לצומת עם רחוב לבונטין, נצפתה על ידי העדה, כאשר היא נוסעת בנתיב האמצעי, המסומן בחץ לנסיעה ישר בלבד, אך פונה ימינה, במקביל לכלי רכב שנסעו בנתיב הימני, המסומן בחץ המורה על פניה ימינה בלבד. העדה ציינה כי במקום שני רמזורים, הראשון, בקו העצירה והשני, מעבר לצומת ומעל שניהם, תמרור המורה על נסיעה ישר וימינה.

העדה הורתה לנאשמת לעצור את הרכב ורשמה מפיה את הדברים הבאים:" תגובה ראשונית - את צודקת. תגובה משנית - לא רואים את החצים. זאת עבירה שולית לעומת אופניים שהמשטרה לא אוכפת והרמזור מורה ישר וימינה בשני הרמזורים שזה מבלבל".

העדה נחקרה ואישרה כי בתמונה שהציגה לה הנאשמת, ניתן לראות 3 רמזורים בצומת. העדה לא אשירה כי היא מזהה את הצומת שבנדון, בתמונות נוספות שהציגה לה הנאשמת.

2

הנאשמת העידה להגנתה, הודתה, למעשה, בביצוע העבירה, אך טענה כי סימון החצים במקום מטעה וכן, כי לא ניתן היה לראות את החצים, כאשר יש במקום עומס תנועה.

לאחר שבחנתי גרסאות הצדדים, הראיות שהוגשו מטעמם ושמעתי עדויותיהם, השתכנעתי במידה הנדרשת במשפט פלילי כי הנאשמת עברה את העבירה המיוחסת לה בכתב האישום וזאת מהנימוקים הבאים:

1.      עדת התביעה תיעד הבאופן מפורט את נסיבות ביצוע העבירה, תוך התייחסות לכל רכיביה ולעובדות הרלוונטיות לאישום. העדה ציינה מקום עמידתה, כיוון נסיעת הנאשמת, הנתיב בו נסעה והסימונים על גבי הנתיבים השונים.

2.      עדותה של עדת התביעה הייתה עניינית ולא נסתרה בחקירה נגדית, למעט, בנוגע למספר הרמזורים בצומת.

3.      הנאשמת הודתה בכך שפנתה ימינה בניגוד לחץ המורה ישר, שסומן על הנתיב בו נסעה, אך טענה כי לא ניתן לראות את החצים והגישה 4 תמונות, לתמיכה בטענה זו.

4.      מעיון בתמונות, עולה כי ניתן לראות את החצים על גבי כל אחד מנתיבי הנסיעה, אף כי הם דהויים מעט ומכאן, כי טענת ההגנה של הנאשמת, אינה נתמכת בראיות שהוגשו מטעמה.

לאור כל האמור לעיל, ולאחר ששבתי והזהרתי עצמי, שכן עדות יחידה הוצגה בפני במסגרת פרשת התביעה, הנני קובעת כאמור, כי הנאשמת עברה עבירה, כמיוחס לה בכתב האישום שבנדון.

זכות ערעור כחוק.

ניתן היום, כ"ד ניסן תשע"ח, 09 אפריל 2018, במעמד הצדדים.